נקודת האור במשבר הכלכלי ההולך ומחריף היא ירידת מחירי הנפט. כך לדברי ד"ר שש סומך, מייסד חברת מיוזיאה ונטורס, שהשתתף במושב האנרגיה של כנס הרצליה התשיעי שנערך במרכז הבינתחומי.
"זוהי הזדמנות פז לישראל לנצל את המומנטום ולהשיג את מדינות העולם במירוץ אחר חיפוש והשקעה באנרגיות חלופיות. כאשר ישראל תהפוך למובילה עולמית בנושא, שומה על המדינה לשמר את מעמדה בעזרת מימון או הקלות במס", אמר סומך.
באי המושב היו תמימי דעים כי לישראל יכולות טובות בתחום האנרגיה החלופית וכי היא יכולה להפוך למעצמה בתחום, בדומה להיי-טק. סומך גורס כי תמיכת המדינה ב"בטר פלייס" של שי אגסי והגבלת המיסים הנגבים על מכוניות חשמליות היא התחלה טובה, אך יש לפעול עוד על-מנת להקטין את חשיבות הנפט בעולם ולצאת בתוכניות לאנרגיה חלופית, כגון מענק רישוי ליצרני רכיבי רכב חשמליים, הקמת תחנת כוח באשלים ופעולות נוספות.
ג'יימס וולסי, לשעבר ראש ה-CIA, ויוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, התייחסו למשמעות הביטחונית של חשיבות ה"גמילה" מנפט: רובו נמצא במדינות המפרץ, בהן סעודיה, אשר שולטת ב-90% מהמוסדות האיסלאמיים בעולם, מהן יוצאים ארגוני טרור רבים, כך שכל תדלוק מכונית ברחבי העולם תורם לארגונים אלו.
וולסי מביט על העתיד באופטימיות, וצופה כי בקרוב מאוד החשמל ישחק במגרש המשחקים של הדלק ויהיה יקר ממנו אך במעט, כך שיש לעודד את השימוש במכוניות חשמליות כבר כעת. בדומה לד"ר סומך, הולנדר מעודד גם הוא את התמיכה ב"בטר פלייס" אך גורס כי אין בכך די - הוא קורא לישראל להקצות אחוז אחד בלבד מתקציב הביטחון (אשר עומד על כחצי מיליארד דולר בשנה) כדי לטפל בנושא האנרגיה החלופית ולאחר מכן לנסות להכפיל את הסכום על-ידי הסכמים כלכליים עם ארצות הברית ונאט"ו.
בנוסף מציע הולנדר תוכנית שתפעל בכמה מישורים, בהם השקעת כל המחקר הסביבתי בישראל בתחום תחליפי הנפט; עידוד "מחקר לתוצאות ולא מחקר למאמרים" דרך תגמול אישי; יצירת תמריצים לחברות שישקיעו בחלופות לנפט: פטור ממס לחברה, פטור ממס למשקיעים, מימון בשיעור 75% דרך חוק עידוד השקעות הון ללא מגבלת מיקום בארץ וכו'.
"ישראל מכורה לנפט", הוא מצהיר. לדידו, אין לה מדיניות גמילה ממנו ובזבוז משאבים על אמצעי לחימה עומד בצורה לא פרופורציונלית להשקעה במציאת חלופות לנפט.