המילה 'מסעדה' אוצרת בתוכה מגוון רחב של קונוטציות ופירושים אפשריים. החל ממזללות המבורגרים, דרך שיפודיות וכלה במסעדות יוקרה למיניהן, לא די בכינוי לבדו כדי לעמוד במדויק על טיב המקום ועל האוכל המוגש בו. הגדרת בית-קפה לעומת זאת, היא יותר ממוקדת - קפה ודאי יהיה שם, כמה סוגי מאפים, סנדוויצ'ים, סלטים. בקיצור, אוכל של בית קפה. אם להגיד את האמת, ארוחת ערב בבית קפה תמיד נראתה לי כתחליף לדבר האמיתי. הקפה אולי יהיה טוב, אבל האוכל?... הוא פשוט יהיה שם.
לכן לא התלהבתי לשבור את ההתנזרות הכפויה ממסעדות, דווקא בבית קפה. כדי להעמיד דברים על דיוקם, אף אחד לא אמר לי שמדובר בבית קפה, אך זאת הייתה ההנחה המתבקשת מהשם 'קפה כזה ביסטרו'. תוספת הביסטרו גם היא לא עזרה, לאור זילות השימוש במונח במקומותינו.
הכניסה לקפה כזה ביסטרו שבפאתי המרכז המסחרי צמרות בהרצליה, הבהירה לי במה דברים אמורים, מדובר במסעדה לכל דבר. למרות שמוגש בה קפה, המטבח הגדול עמוס הטבחים והלהבות המיתמרות, הבהירו שבמקום מתמקדים באוכל. בהמשך הערב נודע לי ממנהל המסעדה שהמותג 'קפה כזה' נושא עמו מסורת של למעלה מ-20 שנה באזור המרכז, והפך כבר למותג שלו קהל לקוחות קבוע.
העיצוב הפשוט אך האלגנטי, חלונות הזכוכית וריהוט העץ אכן שידרו אווירת ביסטרו בלתי מחייבת ומזמינה. בשעת ערב של אמצע שבוע, המקום היה מלא למחצה במשפחות וזוגות שהגיעו לארוחת ערב, והמה בהמולה במידה הנכונה - שמחה אך לא רועמת. מלצרים זריזים ואנרגטיים פיזזו בין השולחנות בסינרגיה מתוזמנת, ושני ברמנים מזגו לסירוגין בירות ויינות שנשלחו אל הסועדים. התיישבנו לצד אחד מחלונות הענק המשקיפים לרחוב, ופנינו לבחון את התפריט.
לצד מבחר של סנדוויצ'ים וסלטים כמצופה מ'קפה כזה', ישנו מבחר גדול מאד של מנות המתאימות לחלק ה'ביסטרו'. התפריט כולל מגוון גדול של מנות בשר, דגים, פירות ים ופסטות במחירים סבירים לחלוטין. המלצרית שסייעה לנו המליצה במיוחד על מנות הדגים ופירות הים ועל ההמבורגר. חרף הפיתוי שנבע מהמלצתה והעובדה שבדיוק באותו רגע חזיתי בסועד בשולחן הסמוך נוגס בהמבורגר שמנמן ומפתה, בחרנו בארוחה קלילה יותר.
פתחנו בריזוטו פטריות (41 שקל) וקרפצ'יו סינטה (43 שקל). הריזוטו הוגש בצלחת רחבה שבמרכזה שקע, והיה בגודל אופטימלי למנה ראשונה. טעמים עזים של פטריות טריות ופטריות פורצ'יני דבקו בגרגירי האורז העגולים, שהיו עיסתיים ונגיסים במידה מדויקת. טעמי היער והגשמים של הפטריות הודגשו על-ידי טימין טרי, בצל מטוגן וכמות נדיבה של פרמזן, כשכל החגיגה התלכדה לריזוטו כהלכתו.
הקרפצ'יו תובל בחומץ בלסמי מתקתק ופלפל שחור ועליו נחו עלי רוקט ותלתלי פרמזן איכותית. בשר הסינטה הטרי והאדמדם נפרס לעובי דקיק עד שעיגולי הקרפצ'יו נמסו בפה והותירו טעם רענן של בשר טרי ומשובח. השילוב של טעם הבשר העדין עם העוקצנות של החומץ, חריפות עלי הרוקט ומליחות הפרמזן, היה חגיגת טעמים של ממש.
המשכנו למנות עיקריות - דניס בגריל (85 שקל) וקדירת פירות ים פורטוגזית (75 שקל). דג הדניס נצלה על הגריל והוגש לצד כרובית, קישואים, בצל וגזר אפויים. הדג הטרי קיבל מעטפת פריכה מהצלייה ובשרו נשאר עסיסי. רוטב פשוט של שמן זית, לימון ופלפל שחור שנספג בדג, הדגיש את טעמיו. לדעתי טעמו של הדניס באופן כללי אנמי מעט, וכאן הצליחו בכל זאת להוציא ממנו את המירב.
קדירת פירות הים הוגשה במחבת שחורה ולוהטת שבתוכה רחש וגעש רוטב עגבניות אדמדם, בו השתכשכו קלמרי, שרימפס ומולים. נוסף לפירות הים הסתתרו ברוטב ניוקי תפוחי אדמה עגלגלים ונימוחים. הרוטב הפשוט היה לא יותר מעגבניות טריות טחונות עם תיבול מינימלי, ולא גנב את ההצגה מפירות הים. השרימפס היו טובים למרות שהיו מעטים מדי (שניים בלבד!), כמו גם המולים. דווקא הקלמרי הפתיע בגדול - הטבעות העבות בושלו באופן שהותיר אותן רכות ושמר על טעמי הים העדינים של הדיונון. במחיר כה שפוי של 75 שקל, מדובר במנת פירות ים פשוטה ומענגת, המשתווה ברמתה למנות דומות ויקרות בהרבה.
לצד העיקריות גמאנו בחדווה בירת בישוף רעננה וחמצמצה (24 שקל לחצי ליטר) וכוס גוורצטרמינר של יקבי שאטו סן מישל (29 שקל). תפריט היין כולל מבחר נאה של יינות מהארץ ומהעולם במחירים הוגנים ביותר (ברבדו מרלו של כרמי יוסף ב-150 שקל בלבד, לדוגמא).
קינחנו בפונדו שוקולד ו'אנגלייז תותים' (32 שקל כל אחד). הפונדו היה משוקולד משובח, אפוי בשוליו ונוזלי במרכזו, אך לא התעלה למחוזות נשגבים. גלידת הוניל הביתית שהוגשו לצידו הייתה קלילה ומשובחת. האנגלייז, לעומת זאת, היה הברקה נדירה - בכוס מרטיני גבוהה הוגשו תותים פרוסים, קרם וניל אוורירי שהיה במרקם שבין קצפת למסקרפונה, רוטב פירות יער ועוגיות חמאה. השילוב המנצח תמיד של תותים אדומים בשיא עונתם וקרם וניל, גובר בכל יום על כל עבודת קונדיטוריה, מורכבת ככל שתהיה. התעוזה הכרוכה בהגשת קינוח כה פשוט, אך בביצוע כה מושלם, היא נקודת זכות למסעדה.
למרות שבשעות הבוקר המקום משמש כבית קפה, בשעות הצהריים והערב המקום קונה בכבוד את תיאורו כמסעדה. אוכל טוב במחירים סבירים, פירות ים ודגים מטופלים כהלכה ואווירה נינוחה, מצדיקים את תוספת ה'ביסטרו' לשם. לאור המלצת המלצרית אנו בהחלט נשוב לבחון את ההמבורגר, ובתקווה עוד לפני סוף עונת התותים.
