כשנכנסתי למסעדת 'גשן' שברחוב נחלת בנימין שופע מסעדות היוקרה, לא הבנתי איך כף רגלי לא זכתה עד כה לדרוך בה. עיצוב גדוש ומבריק בסגנון רטרו, תקרה ארכיטקטונית ש"נשפכת" לרצפה באמצע החלל, וארון ליישון בשר שמותקן בקיר, הם רק חלק מהחוויה הויזואלית שהאירה את עיניי.
אורן, אחד משני השותפים שהקימו את המקום, קיבל את בחירת לבי ואותי בלבביות, וגם מיהר להשיב על השאלה שקיננה בליבי: "פתחנו את המקום לפני כחצי שנה, ואנחנו עדיין מרחיבים קהל מסור של סועדים".
לפני התפריט המליץ לנו דורון המלצר על יין חדש מענבים מזן מלבק של יקב טפרברג (היקב הישראלי הותיק ביותר). מסתבר שענבי המלבק, בוגרי בציר 2007, מקורם דווקא בארגנטינה. היין עצמו - שהושק לראשונה בישראל רק החודש - נמזג לכוסי, נחוש לספק חוויה ייחודית. אני שמח לבשר שהוא עמד יפה במשימתו - ניחוחו הונילי מחד, ומרקמו הרך והעדין על הלשון מאידך הצליחו להפתיע.
התפריט עצמו לא יומרני, לא ארוך ולא מסובך. ניכר כי הוא מייצג את נסיונם המצטבר של הבעלים, במקביל ליצירתיות של השף יונתן בֶרֵבי, והכל תחת הקפדת כשרות. הסגנון הכללי של התפריט שואב מהמטבח הדרום-אמריקני, וחציו מוקדש למנות ראשונות, רבעו לנתחי בשר צלויים, ורבע נוסף לתבשילי בשר אחרים. בסוף בסוף, יש הערה שאם מישהו עדיין רוצה צמחוני, שיזמין 'לבחירת השף' (55 שקל), ויראה מה ברבי ירקח עבורו.
טונה אדומה צרובה על סלט אפרסמונים (36 שקל) פתחה כמנה ראשונה, כמו גם טארט טאטן עגבניות ושום במילוי חציל וכבש (28 שקל) שהיה חוויתי כמו שהוא מקורי. בשלב זה היינו צריכים עוד כוס מהיין, ואז עברנו לבחור את המנות העיקריות. "מה שחשוב להבין בתפריט שלנו," הסביר לי אורן, "זה את רעיון הסעודה המשותפת. תבחרו מהתפריט את נתחי הבשר שמתחשק לכם, והכל יגיע לשולחן על הגריל המשותף". כדי לגוון מבלי להרחיב עוד יותר את החגורה, התפריט מאפשר לקחת נתחים קטנים יחסית, החל מ-200 גרם. לפיכך לקחנו גם אנטרקוט (200 גרם, 69 שקל), גם פריים ריב עגל חלב (550 גרם, 185 שקל) וגם שניצל סינטה מצופה בפנקו, סילאן ומייפל (55 שקל).
לאחר זמן לא רב נחת על השולחן, כחללית מעולם אחר, התנור-גריל המיוחד ולו מערך נרות חימום ועיטורים של פרזולי ברזל. "התנורים הם בנייה מיוחדת שלנו" תיאר בגאווה אורן, אבל נדמה לי שהוא היה יותר גאה באוכל שהגיע על הגריל הזה - ערימת שעועית ירוקה בג'ינג'ר ואסופת תפוחי אדמה פאפאס מתובלים נשאו על כתפם את הסטייקים, נסיכי הארוחה. הנתחים הללו היו עשויים במידה טובה ששמרה על חיוניות הבשר, ובאופן כללי הם שידרו אופטימיות. שיטות היישון המיוחדות של הבית אולי יצליחו להסביר את ההישג הזה, שהוא לא מובן מאליו במטבח שומר כשרות.
פינויו של הגריל העצום הותיר לנו מקום ריק על השולחן, ועל כן הזמנו קינוח. טארט האגסים והדובדבנים לצד גלידת פיסטוק ברוטב חמוציות הוכיח את עצמו כראוי, אפילו שלא הכיל שמץ של חלב (34 שקל).
גשן התגלתה כאופציה קרניבורית מספקת ביותר, לא יקרה מדי ואפילו כשרה. תוכלו לארח שם שותפים עסקיים לארוחת צהריים, או אפילו בת זוג לערב רומנטי. אין לי ספק כי אם ימשיכו ליישם את גישת ה'אירוח' שמצהירים עליה, יוכלו אורן ודקל לקחת את המסעדה החדשה שלהם רחוק, ואף להעמיד אותה בשורה לצד מסעדות היוקרה האחרות ברחוב נחלת בנימין.
