רחל הולצמן תבעה את אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש בסכום של 10,165 שקל, בגין ארבעה מקרים שבהם המתינה לאוטובוס וזה איחר או שלא הגיע כלל.
מכתב התביעה עלה שביום 5.12.07, המתינו היא וילדיה בתחנת האוטובוס בבית שמש לקו מספר 497 כדי להגיע למסיבת חנוכה בבני ברק משעה 17:30, עד לשעה 19:00. מספר ימים לאחר מכן, ביום 10.12.07, המתינה עם ילדיה לאוטובוס בקו 418 על-מנת להגיע לירושלים, משעה 18:30 ועד לשעה 19:30. המקרה השלישי ארע בערב חג פורים, בשנת 2008, אז המתינו בעלה וילדיה במשך שעה בתחנה בבית שמש לקו מספר 497 על-מנת להגיע לבני ברק. המקרה הרביעי ארע במוצ"ש ביום 10.5.08, אז המתינו התובעת, בעלה וארבעת ילדיהם לאוטובוס בקו 454 שנוסע מאשדוד לבית שמש. האוטובוס אמור היה להגיע בשעה 22:45 והמשפחה המתינה לו משעה 22:37 ועד לשעה 23:15 - כשהגיע לא עצר בתחנה. משלא הגיע אוטובוס נוסף, עלתה המשפחה על מונית בשעה 00:15 ושילמה סך של 115 שקל.
אגד טענה בכתב ההגנה שהולצמן רצתה להתעשר שלא כדין, על חשבונה, וכי היא עושה כל שביכולתה על-מנת לספק שירות הולם וראוי, שנפגע לעתים בשל אילוצים שונים שאינם תלויים בה. "חלוף הזמן מקרות האירועים מקשה עלינו להתגונן כראוי ולבדוק את האירועים לגופם". אגד הכחישה את השיבושים הנטענים בזמני הנסיעות וטענה שהאוטובוסים יצאו מתחנות המוצא בשעה היעודה.
בדיון בפני השופט שמעון שטיין, טענה אגד שהיא עובדת בשיתוף פעולה הדוק, ובשכר, עם נציגי הציבור החרדי, שתפקידם להביא "מידע מודיעיני" באשר לאירועים מיוחדים שמתקיימים בקרב הציבור החרדי ושלאורו היא מתגברת קווי אוטובוס מסוימים. לדבריה, אוטובוסים יוצאים בהתאם לקביעותיו של משרד התחבורה ובהתאם לרישיון שניתן לכל קו ולכל תגבורת נקודתית עליה לקבל אישור ממשרד התחבורה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חויבה אגד לשלם להולצמן את עלות המונית בסך 115 שקל בתוספת 300 שקל הוצאות משפט. "סבורני כי הנתבעת, שהינה חברה מסחרית, מעוניינת בהגדלת הכנסותיה והיא אינה מונעת מהציבור את השירות באופן מכוון, אלא נהפוך הוא; הנתבעת, אשר זיהתה את צרכיו המיוחדים של הציבור החרדי המשתמש בשירותיה באופן קבוע ובתדירות גבוהה, החלה לפעול בשיתוף פעולה עם נציגי הציבורי החרדי והם מועסקים על ידה במשכורת. תפקידם לידע את הנתבעת אודות אירועים מיוחדים כגון שמחות, על-מנת שהנתבעת תוכל להיערך בהתאם".
"בנוסף, מקובלת עלי טענתו של נציג הנתבעת, לפיה הנתבעת מוציאה אוטובוסים בכל קו בהתאם לתנאי רישיון מטעם משרד התחבורה, אך מתגברת את הקווים הרלוונטיים במועדים מיוחדים ובמוצ"ש. יחד עם זאת, קורה כי לא מדווח שמתוכנן אירוע מיוחד כלשהו ולמרות זאת נוצרים עומסים, וכי הנתבעת משתדלת לתת מענה לכל המשתמשים בשירותיה. משנוכחתי שהנתבעת פועלת בהתאם לרישיון בו פורטו מספר הנסיעות שעליה לבצע בכל קו ואף מתגברת קווים מסוימים בהתאם לצורך, אותו היא מבררת באמצעות נציגי הציבור החרדי, אין מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין אירועים נקודתיים שלא דווחו לנתבעת, לא מראש ולא בדיעבד", סיכם השופט.