משרד המשפטים הגיש (יום ד', 11.2.09) תביעה בסכום של 80 מיליון שקלים נגד חברת "נס טכנולוגיות" לפיתוח מערכת מידע אשר לטענתו כשלה בפיתוח מערכת מידע משוכללת עבור הפרקליטות.
בתביעה שהוגשה על-ידי עוה"ד רמי קוק, בעז פייל ויאיר לבנה ממשרד עו"ד יגאל ארנון נחשף בין היתר כי מדובר בהתקשרות ללא מכרז עם אותה חברה שהקימה את מערכת במ"ה - הפועלת בבתי המשפט ואשר זכתה לביקורת קשה מצד המשתמשים בה.
בדוח מטעם ועדת המיחשוב בלשכת עורכי הדין עולה כי מדובר במערכת שבה קיימות "בעיות שורשיות". לשכת עורכי הדין אף פנתה לפני מספר חודשים לשר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן, נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש ומנהל בתי המשפט משה גל בבקשה להורות על הפסקת ההטמעה של המערכת ופריסתה הארצית לנוכח כשליה.
חסכון במשאבים במשרד המשפטים טענו כי ההתקשרות שנעשתה בזמנו, כאמור, ללא מכרז, עם חברת נס טכנולוגיות, באה מתוך "הנחת העבודה של הצוות המקצועי מטעם המשרד כי ישנה אפשרות סבירה שנס טכנולוגיות תיהנה מיתרון מובנה על פני כל גורם אחר, מכוח היכרותה עם חלק ניכר מהמושגים התהליכים וסוגי המסמכים הקיימים בפרקליטות והן משום שבמערכת זו ישנם רכיבים שיכולים לשמש פלטפורמה לפיתוח חלקים משמעותיים במערכת הנדרשת לפרקליטות וכך גם בנוסף, יחסכו משאבים רבים עבור המדינה על-ידי שימוש בתוצרים שפותחו כבר במקור עבורה".
אלא שכעולה מהתביעה, זו כשלה גם במשרד המשפטים. בתביעה נטען כי החברה כשלה בניהול פרויקט מערכת המידע עבור הפרקליטות בכל אספקט אפשרי: בניהול זמן, ניהול איכות, ניהול כח אדם ומשאבים, ניהול התקשורת וניהול תכולת הפרויקט. עוד טוענים כי כשליה של החברה נבעו מ"חוסר תום לב, או לכל הפחות ברשלנות חמורה ולאורך כל הדרך הסתייגה מדרישות הלקוח עליהן התחייבה בתחילת ההתקשרות, וניסתה להרחיב את סך התמורה בטענות של חריגות מתכולה".
הוכן מסמך "אפיון על" לטענתם, במסגרת ההסכם הוכן מסמך "איפיון על" שבו הוגדרו מטרות ויעדים בהם: "להעמיד לרשות הפרקליטות תשתיות מידע, נתונים, טכנולוגיה וכלים ממוחשבים, שיתמכו בתהליכי-העבודה שלה ובתהליך רצוף של שיפור עבודתם של הפרקליטים".כמו-כן הוגדרו מטרות כמו: שיפור השקיפות לציבור בכלל ולאוכלוסיות המתלוננים והנאשמים בפרט, שיפור רמת-השרות של הפרקליטות ללקוחותיה, בניה של תשתית נתונים אמינה ואחידה לכל המשתמשים ואספקה שוטפת של נתונים, אשר ישקפו את תמונת המצב של הפעילות בפרקליטות, על מחוזותיה ויחידותיה, מתן כלים לנהול, מעקב ובקרה למנהלים בדרגים השונים ושיפור של יכולת הנהול. כמו-כן "צמצום הצורך והתלות בניר בפרקליטות, תוך שאיפה להקמה ונהול של תיק פרקליטות אלקטרוני".
אלא שכגודל הציפיות, האכזבה. חברת נס טכנולוגיות "לא ביצעה את הפרויקט כהלכה. היא הקצתה לפרויקט כח אדם בלתי מספיק בכמותו ובאיכותו, הפיקה תוצרים ירודים באיכותם בכל שלבי הפרויקט, וחרגה פעם אחר פעם מלוחות הזמנים המוסכמים, לעתים חריגות של מאות אחוזים ביחס למוסכם".
התעלמות מלוח זמנים בתביעה נטען כי החברה לא עמדה בלוחות הזמנים ולא השלימה את מרבית המשימות. זאת למרות שהובהר לה כי לוח הזמנים הוא קריטי "וכי הוא מעיקרי ההסכם". החברה לטענתם "התעלמה מלוח הזמנים לחלוטין. יתר על כן, החריגה מלוחות הזמנים באה לביטוי לא רק באי העמידה במועד האספקה הסופי, אלא גם בכל אחת מאבני הדרך שהוגדרו בלוח הזמנים".
כוח האדם שהוקצה לפרויקט לא היה מספיק מקצועי, היה חסר והייתה בו תחלופה גבוהה. לפיכך הוא התאפיין ב"אי יעילות גבוהה, אובדן זמן יקר ואובדן אינפורמציה קריטית בכל תחלופה". לטענת המשרד, "הצבת כח אדם כמתואר לעיל בפרויקט כגון דא גרם לאיכות נמוכה של תוצרים, לעיכובים רבים, לאיבוד ידע, לצורך בהכשרה חוזרת ונשנית ולהתשת הצוות המקצועי של הפרקליטות".
טקסטים בלתי קריאים על אלה נוספה גם איכות ירודה של תוצרת. "כך למשל הועברו ע"י החברה ל'בדיקת' המשרד טקסטים בלתי קריאים ופתרונות חלקיים בלבד.... תופעה מטרידה נוספת הייתה חזרה על טעויות שהודגשו שוב ושוב ע"י נציגי המשרד, ושימוש במסמכים שלא תוקנו למרות הערות הפרקליטות. לא זו אף זו, פניות חוזרות ונשנות מצד המשרד לחברה ...לא הביאו לשיפור או לשינוי המנהג הנלוז להתעלם מהערות מפורשות מצד הפרקליטים הנוטלים חלק בתהליך, וחייבו השקעה של שעות רבות מצד המשרד כדי לשפר את איכותם ולהביאם לרמה נאותה".
לחברה לטענתם ניתנה הזדמנות ל"מקצה שיפורים" אך הדבר ללא הועיל, החברה לא השלימה אף אחת מהמשימות חרגה לחלוטין מלוח הזמנים שנקבע, ו"לא עמדה בהתחייבויותיה - לא כלשונן ואפילו לא בקירוב".
כאמור המשרד תובע מחברת נס טכנולוגיות בגין הפרת ההתקשרות סכום של כ-80 מיליון שקלים.
טרם הוגש כתב הגנה.
