במחקר שערכו נעם זוסמן ורוני פריש מחטיבת המחקר בבנק ישראל והמתפרסם היום (א', 15.2.09) נמצא כי המִתאם בין השכלת הורים לבין זו של צאצאיהם אינו נובע מהשפעת הסביבה.
במחקר נבחנה השאלה באיזו מידה המִתאמים הבין-דוריים בהשכלה ובהכנסה בישראל משקפים קשר סביבתי, להבדיל מקשר תורשתי.
שאלה זו חשובה לצורכי מדיניות, שכן אם מדובר בקשר סביבתי אזי העמדת משאבים ציבוריים לחינוך תלמידים מרקע חלש כיום תניב פירות גם בדורות הבאים ותצמצם אי-שוויון בעתיד, אך אם הקשר הוא תורשתי בלבד תהיה לכך השפעה רק בדור הנוכחי.
מחקרים רבים מלמדים על המִתאם החיובי בין השכלת הורים להשכלת ילדיהם. המִתאם הבין-דורי נובע משני אפיקים מרכזיים: תורשה (nature) וסביבה (nurture). השפעת התורשה נובעת מכך שכישורים העוברים בירושה משפיעים על כדאיות רכישת השכלה על-ידי הורים וילדיהם כאחד. השפעת הסביבה מקורה בכך שהורים בעלי השכלה גבוהה, להם בדרך-כלל גם הכנסה נאה, משקיעים משאבים רבים יותר בחינוך ילדיהם.
על-מנת לבודד את השפעת הסביבה התמקדו החוקרים בעולים שהגיעו לארץ, כילדים עד גיל 12, מאסיה-אפריקה מיד לאחר קום המדינה (בשנים 1951-1949). גיל העלייה של הילדים בלתי תלוי בכישוריהם האישיים, כך שהשפעת התורשה נוטרלה. לעומת זאת, גיל העלייה השפיע על סביבת גידולם, שכן ככל שהם הגיעו לארץ בגיל צעיר יותר כך הם היו חשופים יותר שנים לתנאים עדיפים, ונהנו מיתרונות ברכישת שפת המקום ובהתערות בארץ. כפועל יוצא, רכשו העולים הצעירים יותר השכלה מעולים מבוגרים מהם, הכנסתם הייתה גבוהה יותר ומספר צאצאיהם קטן יותר.
כאמור, הממצא המרכזי של המחקר הוא שלמרות שנמצאו הבדלים ניכרים בין מאפייני העולים הצעירים והמבוגרים מהם, לא קיימים הבדלים במאפייני הצאצאים של שתי הקבוצות. מכאן שלא ניתן להצביע על קשר בין סביבת גידולם של ההורים יוצאי אסיה-אפריקה והשכלתם לבין השכלת ילדיהם והכנסתם. יוצא איפוא, שהמִתאם הבין-דורי הפשוט במספר שנות הלימוד ובהכנסה, בקרב עולי אסיה-אפריקה, העומד על כ-0.2, אינו נובע מהשפעת הסביבה. אולם, מסבירים החוקרים, לא ניתן לשלול את האפשרות שמדיניות העדפה מתקנת במשאבים במערכת החינוך בתוך הקבוצה הנחקרת פעלה להחלשת הקשר הבין-דורי הסיבתי הנאמד במחקר.
יצוין כי המִתאם הבין-דורי הפשוט בהשכלה ובהכנסה בקרב כלל היהודים עומד גם כן על כ-0.2, בגבול התחתון של האומדנים במדינות המערב.