הניצים הוותיקים, נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש ושר המשפטים דניאל פרימן בעימות נוסף. הפעם בנושא סמכות שר המשפטים למנוע חתימתו על חנינה מפוקפקת.
נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש קבעה (יום ג', 17.2.09) הרכב תשעה שופטים להכרעה בשאלה מהו גדר שיקול הדעת המוקנה לשר המשפטים בנוגע לחתימת הקיום על כתב חנינה שמעניק הנשיא. מדובר בעתירה של השר פרידמן נגד פסק דין שניתן על דעת רוב, ואשר העניק סמכויות חנינה בלעדיות לנשיא וסמכות בקרה מנהלית בלבד לשר המשפטים.
קיבל חנינה מקצב פסק הדין ניתן בעתירה של אסיר שקיבל חנינה מהנשיא לשעבר משה קצב, למרות המלצות שליליות של וועדת השחרורים וסירוב שרת המשפטים דאז יו"ר קדימה ציפי לבני להמליץ על החנינה. מדובר באסיר המרצה מאסר עולם לאחר שהורשע באינוס וברצח פרוצה ובשריפת גופתה. במהלך מאסרו הוא אף הורשע בעבירת בריחה, תקיפה, סחיטה באיומים, כליאת שווא והטרדת עד. כדי לממש את החנינה נזקק האסיר לחתימת הקיום של שר משפטים על כתב החנינה ונתקבל בסירוב שרי המשפטים. האסיר עתר להורות לשר המשפטים לחתום על החנינה ובית המשפט העליון פסק כי על שר המשפטים לחתום שכן החוק אינו מעניק לו שיקול דעת. ניתנה בידיו סמכות לבדיקה מנהלית בלבד בטרם החתימה של הנשיא.
בפסק הדין נקבע כי שיקול הדעת המוקנה לשר בנוגע לחתימת הקיום "מצטמצם: לוידוא תקינות הליך הטיפול המנהלי בפנייה בטרם החלטת הנשיא". כמו-כן, "לשר אין כל שיקול דעת והוא מחויב לחתום חתימת קיום".
חשדות לאי-סדרים בחנינות כאמור, שר המשפטים הגיש בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב. בבקשה ציין שר המשפטים כי "החלטת הנשיא קצב בעניינו של האסיר הצטרפה לחשדות לאי-סדרים בטיפול בית הנשיא בבקשות החנינה אשר בעניינן נערכה חקירה פלילית נגד הנשיא ואחרים. התיק בעניין זה נסגר בהעדר ראיות מספיקות".
לטענתו, משמעות הלכה זו של בג"צ שניתנה בדעת רוב, כי סמכות הנשיא בחנינות היא בלעדית ולשר המשפטים אין סמכות למנוע אותה. פירוש הדבר כי במקרים דוגמת אסיר זה, "לא תהיה בידי שר המשפטים אפשרות לחקור ולתהות אחר הטעמים והסיבות להחלטת הנשיא ויהיה עליו לחתום חתימת קיום ללא עיכוב נוסף". זוהי לטעמו תוצאה בלתי רצויה העומדת "בסתירה להלכה שנפסקה לאורך השנים על-ידי בית המשפט".
נשיא בעל סמכויות אבסלוטיות לטענתו, שיקול הדעת שניתן לשר המשפטים לדון עם הנשיא על החלטות החנינה ובמקרים "קיצונים חריגים" להמנע מחתימתו - בוטל. בכך הפך בית המשפט את סמכות הנשיא להתערב בפסקי דין של הרשות השופטת "לסמכות בלעדית כמעט אבסלוטית".
פרידמן טען עוד כי לאורך שנות קיומה של המדינה הגישה השלטת הייתה כי שר המשפטים עורך בדיקה מהותית ומפעיל שיקול דעת, טרם יחתום חתימת קיום. לפיכך, החלטת בית המשפט העליון היא "הלכה חוקתית בעלת חשיבות מדרגה ראשונה" שהתקבלה ללא שנשמעה עמדת המדינה בנושא. יתרה מכך, משמעותה "שינוי פסיקתי משמעותי קשה המנטרל את אמצעי הבקרה שנקבע במסגרת חוק יסוד הנשיא, על-ידי ריקונו מתוכן מהותי וביטול שיקול דעתו של שר המשפטים בנוגע למתן חתימת קיום".
כאמור, נשיאת בית המשפט העליון קבעה (ג') את ההרכב תשעת השופטים שידונו בעתירה. בראשות ההרכב, הנשיאה עצמה וכן המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין והשופטים אדמונד לוי, מרים נאור, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות ויורם דנציגר.
חנינת האסיר מעוכבת בתוך כך, בית המשפט העליון הורה על עיכוב ביצוע פסק דין המורה לשר המשפטים להוסיף את חתימת הקיום על כתב החנינה לאותו אסיר עליו נסבה העתירה. זאת עד למתן פסק הדין ב"דיון הנוסף" שביקש שר המשפטים.
