רק 3% משטח המדינה מיועד למגורים, והערבים והדרוזים מקבלים, יחסית, שטח גדול יותר מהיהודים. כך עלה ממחקר של ד"ר טל שחור, מרצה לכלכלה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. שבעת מיליוני תושבי ישראל מתגוררים בדירות ובבתים, ששטח הקרקע שלהם רק 609 קילומטרים רבועים. שטח המדינה, כידוע, הוא 20,000 קמ"ר.
ד"ר שחור מצא כי כל ערבי בישראל מקבל, בממוצע, קרקע בשטח של 97 מ"ר למגורים. כל דרוזי מקבל בממוצע 104 מ"ר. לעומת זאת, כל יהודי מקבל בממוצע רק 90 מ"ר קרקע למגורים. הדבר נובע בעיקר מכך, שרוב היהודים מתגוררים בבניינים רבי-קומות, ואילו הערבים והדרוזים מתגוררים בדרך כלל בבתים חד-קומתיים.
ד"ר שחור אמר ל-News1: "המחקר שלי מוכיח בצורה ברורה, שאין שחר לטענה של הערבים והדרוזים, כאילו אינם מקבלים די קרקע לבנייה. להפך - הם מופלים לטובה לעומת היהודים".
מחקרו של ד"ר שחור מצא כי לרשות היהודים בישראל עומדים 511 קילומטרים רבועים, לרשות הערבים 85 קמ"ר ולרשות הדרוזים 13 קמ"ר. הנתונים מבוססים על שטחן של 255 הרשויות המקומיות והאיזוריות.
יצוין, כי הנתונים האמיתיים הם עוד יותר לטובת הערבים: ד"ר שחור ציין את כל הערים המעורבות (ירושלים, עכו, לוד, כרמיאל ועוד) כערים "יהודיות", למרות שחלק משטחי המגורים שלהן ניתן לתושבים ערבים.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהמחקר מתבסס עליהם, הם לשנת 2003 - אין נתונים מעודכנים יותר. הלשכה מצאה, בין היתר, ש-390 אלף תושבי תל אביב יושבים על 22 קילומטרים רבועים, 700 אלף תושבי ירושלים יושבים על 31 קמ"ר, ו-250 אלף תושבי חיפה יושבים על 17 קמ"ר.
97% משטחי מדינת ישראל מיועדים לשימושים מגוונים אחרים, ובהם: הנגב, שבחלקו הגדול אינו מיושב; הגליל, שחלקו אינו מיושב; דרכים ציבוריות וכבישים עירוניים ובין-עירוניים; שטחים לתעשיה, למסחר ולמשרדים; יערות, חורשות, נחלים ואגמים.
