הפרקליטות דורשת להטיל מאסר בפועל על מנהל חדר המיון בבית החולים איכילוב, ד"ר יעקב סרוב, אשר הורשע בקבלת שוחד. לטענת הפרקליטות, סרוב ביצע את העבירות בהן הורשע "לשם בצע כסף".
בבית משפט השלום בתל אביב (יום ה', 19.2.09) נשמעו טיעונים לעונשו של ד"ר יעקב (ג'קי) סרוב, שהורשע בשלושה מקרים של קבלת שוחד מראש ארגון הפשע אסי אבוטבול.
על דוכן העדים הופיעו עדי אופי, אישים וידוענים, שביקשו לדבר טוב על סרוב. בין העדים, שגריר ישראל באו"ם לשעבר דני גילרמן, ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, מנהלת האופרה הישראלית חנה מוניץ, "הגשש" שייקה לוי ועיתונאית לשעבר בידיעות אחרונות סימה אלה. כמו-כן מנהל בית החולים איכילוב פרופ' גבי ברבש ועמיתו של סרוב ד"ר רמי אורן.
יעקב פרי: לזכור מסירותו, גם אם מעד דני גילרמן אמר בעדותו כי סרוב הוא "אחד האנשים הישרים, המסורים והנורמטיביים" שהוא מכיר. מדובר לדבריו באדם עם "הרבה מאד אנושיות, יושרה ויושר והרבה מאד מסירות... הוא ראה במקצוע שלו שליחות". ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, המכהן כיום כיו"ר בנק מזרחי טפחות העיד כי סרוב הוא אדם "רגיש אנושי חם שחלק גדול ממעייניו מופנה למען תועלת הציבור ובית החולים...נכחתי אישית פעמים רבות כאשר הציע עזרתו בתחומי עיסוקו לחלשים ולאלו שזקוקים לעזרה עצה או סיוע ללא תמורה בהתנדבות מלאה חמה ואנושית". פרי הוסיף "אסור שמסירותו הרבה תימחק ותישכח גם אם מעד".
סימה אלה וגם מנהל האגף הפנימי באיכילוב ד"ר רמי אורן סיפרו על צד נוסף של סרוב, "יצא לו שם של מסור לסלבריטאים", אמר ד"ר אורן, "אני ראיתי אותו מטפל בהומלסים. באנשים שאיש לא ידע מי הם. ראיתי אותו רץ אלי למעלה לשכנע אותי לטפל באנשים שאף אחד לא רצה לטפל בהם". אורן הוסיף כי מי שבוחר במקצוע המיון הוא אידיאליסט "אין פה קליניקה פרטית...יש פה עבודה סיזיפית...כשצריך להזיז מיטה, סרוב אינו מחכה לסניטר הוא מזיז אותה בעצמו. הוא עושה את מה שצריך". "הגשש" שייקה לוי טען בעדותו כי "אילו הכל היו כמו סרוב, החברה שלנו הייתה נראית טוב יותר".
פרופ' ברבש - סרוב מוכוון תקשורת מנהל בית החולים פרופ' גבי ברבש אמר כי סרוב הצליח ליצור צוות, אווירה של עבודת צוות ולקדם את עבודת המיון. עם זאת הודה כי הייתה לו ביקורת כלפי סרוב "בהקשר של תקשורת. ג'קי הוא אישיות מוכוונת תקשורת ולא תמיד זה לרוחי. אבל את העבודה שלו כמנהל המיון הפנימי הוא ביצע בצורה יוצאת דופן".
התביעה דרשה מבית המשפט להטיל על סרוב עונש מאסר בפועל אשר לא ירוצה בעבודות שירות. זאת בשל מעמדו של סרוב "איש בכיר מאד באיכילוב", ובשל העובדה כי נטל שוחד. עבירת שוחד היא עבירה חמורה, אך "חמורה שבעתיים" כשמדובר ברופא, טענה התביעה. עבירת שוחד של רופא תמיד תהיה "על חשבון מטופלים אחרים". נוסף על כך, לקיחת שוחד על-ידי רופא היא "ניצול מצוקה של אדם אחר...חולה תמיד נמצא במצוקה ואין משנה אם זה אסי אבוטבול, זמר אחר או ראש השב"כ".
עוד נטען כי "ככל שהמעמד של הנאשם גבוה יותר כך מתחייבת ענישה חמורה יותר. אין מדובר באחות בחדר מיון אין מדובר בפקידה בחדר מיון וגם אין מדובר ברופא בחדר מיון.. פה זה חמור שבעתיים כאשר מדובר במעמד שלו". נתון נוסף שיש להתייחס אליו הוא "מקום ביצוע העבירה - מדובר בחדר מיון", אין המדובר ב"טיפול אלקטיבי", אלא בעזיבה של חדר מיון. "זה שונה ובית המשפט חייב להבין שהסטייה של הנאשם מן השורה היא חמורה ויש לה השלכות קשות כאשר אנו מדברים על המחלקה לרפואה דחופה".
נתפס "על חם" לטענת התביעה, סרוב ביצע את העבירה שלוש פעמים ואף לא הפסיק אותה מיוזמתו אלא לאחר שנתפס "על חם" בעקבות האזנת סתר לעבריין אסי אבוטבול במסגרת חקירה אחרת."אחרת לא היינו מגלים את זה". נתון זה לטעמה של התביעה, צריך לבוא לידי ביטוי בגזר הדין. "בעבירות אלה אין מתלוננים - הנותן במקרה זה שמח כי קיבל טיפול 'וי-AP ואין לו שום סיבה להתלונן הוא גם לא היה מתלונן אילולא תפסנו אותו".
התביעה טענה עוד כי סרוב לא הביע כלל חרטה "שמענו עדויות שמעידות שהנאשם לא הפנים בכלל את העובדה שקיבל שוחד". התביעה הזכירה כי גרסת הפחד של סרוב נדחתה על-ידי בית המשפט "הנאשם דרש את הכסף ולא רק קיבל אותו...ברגע שנדחתה גרסת הפחד עולה תאוות הבצע". עוד נטען כי סרוב "היה יכול לבדוק את אבוטבול בזמנו הפרטי ולגבות על זה כסף אבל בחר שלא לעשות זאת בזמנו הפרטי אלא בזמנו "הציבורי".
כאמור התביעה דרשה עונש מאסר בפועל וקנס שכן מדובר בעבירה "שבוצעה לשם בצע כסף". כמו-כן ביקשה להטיל על העבירה קלון.
מביע צער עמוק וחרטה סרוב עצמו נשא דברים בסוף הדיון. הוא ביקש להביע "צער עמוק וחרטה" על השתלשלות העניינים שהובילה למעמד שבו הוא מצוי. "האירועים שהתרחשו, ההליך המשפטי שהתנהל והגהינם שעברתי בחקירותיי בבית המשפט היו שיעור מאלף. שילמתי עד כה מחיר אישי וכלכלי כבד מנשוא ואני משוכנע שאין כל אפשרות שאי פעם בעתיד אמצא עצמי במעמד זה...אני מבקש היום לאפשר לי לשוב מהר ככל האפשר לעבודתי בת 28 שנים ולאפשר לי להמשיך לעסוק במקצוע הרפואה שהוא משאת נפשי ותמצית חיי. בשם אשתי החולה הורי המבוגרים והחולים, אבקש התחשבות בית המשפט בעתידי. איני יודע מה יהיה עתידי אבל אני יודע שרק ההווה שלי הוא גרוע מכל מה שיכול להיות".
גזר הדין אמור להינתן ב-8 במרס 2009.
