נדחתה תביעת דיבה נגד מבקר המדינה

בית המשפט פסק כי פרסום בדוח מבקר המדינה הוא "פרסום מותר" ומוגן מפני תביעות דיבה. בית משפט השלום בתל אביב דחה על הסף (יום ג', 24.2.09) תביעת דיבה שהוגשה בעקבות דוח מבקר המדינה על מעורבות תוך ניגוד עניינים של אהוד אולמרט כשר התמ"ת במתן הטבות לחברת סיליקט דימונה. מדובר בתביעת בעליה של חברת סיליקט, אפרים פיינבלום באמצעות בא-כוחו עו"ד נדב סער, נגד המבקר השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס בגין דוח שפרסם בשנת 2007. בדוח נקבע כי שר התמ"ת אז אולמרט פעל תוך ניגוד עניינים לקידום אינטרסים של שותפו וידידו עו"ד אורי מסר. מסר פעל כנציג חברת סיליקט להשגת אישור "כמפעל מאושר". תביעת דיבה בעקבות דוח מבקר עוד נמסר בדוח כי למרות דעת הגורמים המקצועיים במרכז ההשקעות כי אין לתת לחברה כתב אישור, בשל העובדה כי החברה לא עמדה בתנאים הכרחיים לקבלתו, לאחר פגישה בלשכת השר אולמרט, "כשאת החברה ייצג עו"ד מסר, הורה אולמרט לקדם את עניינו של היזם פיינבלום". המבקר כתב בדוח כי "היה על אולמרט להימנע מלהשתתף בישיבה ולהתערב בדיון עקב ניגוד העניינים שהיה שרוי בו. ניגוד עניינים זה נובע מכך שבין מייצג החברה, שביקש בעבורה הטבות ממרכז ההשקעות שעליו מופקד השר, ובין השר אולמרט התקיימו קשרים כלכליים בעבר, וקיימים ביניהם קשרי חברות ויחסי עו"ד לקוח. לנוכח ניגוד העניינים של השר אולמרט, היה עליו לפסול עצמו לחלוטין ממעורבות בכל עניין שנוגע לחברה, לרבות פרטי התהליך והחשתו". כאמור, בעקבות הדוח, הגיש פיינבלום תביעת דיבה. חסינות לצורך ביצוע התפקיד בדחיית התביעה על הסף, כתבה שופטת בית משפט השלום בתל אביב אביגיל כהן כי פרסום בדוח מבקר המדינה מוגן על-פי סעיף 13 (4) לחוק איסור לשון הרע. לדבריה, "מטרת החסינות המוקנית לבעלי סמכות מעין שיפוטית היא להבטיח כי יוכלו לבצע את תפקידם ללא מורא ובלי להעמידם אל מול הצורך להתגונן באופן אישי מפני תביעות בלשון הרע. ההנחה העומדת בבסיסו של ההסדר היא כי כתיבתה של חות דעת מקצועית בצלה של תביעה פוטנציאלית בלשון הרע עלולה לפגוע באופייה האובייקטיבי ונטול הפניות של חוות הדעת ולשבש את מהלכו התקין של ההליך המעין שיפוטי". השופטת הדגישה כי החוק קובע שפרסום בדוח המבקר "לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי". היא דחתה גם את התביעה בהקשר לראיון שהעניק המבקר לידיעות אחרונות בנוגע לאותו דוח. בראיון אמר המבקר בין היתר כי פיינבלום הוא "גורם מפוקפק". השופטת קבעה כי מדובר בפרסום "מטעמו של המבקר בתוף תפקידו" ולפיכך מדובר ב"פרסום מותר". בית המשפט הטיל על פיינבלום לשאת בשכר טירחת עו"ד בסכום של 6000 שקלים.