שוקולד מכיל אוקסלט - מרכיב הנמצא באופן טבעי בפולי הקקאו - שיכול לדכא את ספיגת הסידן. הסידן נקשר לאוקסלט במעי, ומגביל את ספיגתו בזרם הדם.
מאחר ששוקולד מכיל כמויות קטנות יחסית של אוקסלט, לא ברור באיזו מידה צריכת שוקולד משפיעה על אנשים בריאים המקפידים על תזונה עשירה בסידן.
מחקר שנעשה בשנת 2008 ופורסם בעיתון האמריקני לתזונה רפואית גילה, כי נשים מבוגרות שצרכו מנה אחת או יותר של שוקולד על בסיס יומי סבלו מצפיפות עצם נמוכה יותר ומעצמות חזקות פחות בהשוואה לנשים שאכלו מנת שוקולד שש פעמים או פחות בשבוע.
החוקרים מאמינים כי הסיבה לכך היא העובדה שהאוקסלט מדכא את ספיגת הסידן, אך יכולה להיות גם בגלל תכולת הסוכר שבשוקולד, שיכולה להגביר את הפרשת הסידן.
השוקולד מכיל גם פלבנואידים, חומר שידוע כי הוא יעיל לבריאות העצמות. לכן, עדיין דרושים ניסויים נוספים כדי להבין לעומק את תפקיד השוקולד באיזון הסידן ובחיזוק העצמות.
יחד עם זאת, ברור כי צריכת מזונות עשירים באוקסלט - וההשפעה שלהם על ספיגת הסידן - צריכה לעורר דאגה רבה יותר באנשים עם אבנים בכליות (אוקסלט) המתפתחות כשקיימת כמות גבוהה מדי של אוקסלט בשתן. אנשים אלו במיוחד, צריכים לצמצם את צריכת האוקלסט ולהגביר את צריכת הסידן.
בנוסף לשוקולד, אוקסלט נמצא גם בכמויות שונות במזונות רבים אחרים, כמו קטניות, אגוזים, תרד, בטטות, במיה, כרוב, קולרבי, עלי סלק, פירות גרגריים ותה.
סידן ממקורות תזונתיים, כמו חלב ויוגורט, הוא המקור הטוב ביותר. אם אתם צורכים 1,200 עד 1,500 מיליגרם של סידן ו-400 עד 800 יחידות בינלאומיות של ויטמין D על בסיס יומי, אכילת שוקולד במידה מתונה כפי הנראה לא תשפיע לרעה על בריאות העצמות שלכם.