פער משמעותי בבניית הגדר סביב ירושלים

"על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, המשטרה וצה"ל לפעול בדחיפות לתיקון הליקויים שהועלו בדוח. יש להחליט מי הגורם המנחה מקצועית בנוגע למתן היתרי מעבר במעברים, ולהסדיר את המחלוקת בין השב"כ למשטרה בעניין ההנחיה בסוגיית הטיפול הביטחוני בנוסע; יש לעגן בתשתית חוקית הולמת את תחום הפיקוד והשליטה על הכוחות המשרתים במעברים; יש להשלים ולהסדיר את ענייני כוח האדם והתשתיות במעברים; יש להשלים את האזרוח של כל המעברים ויש לטפל בסוגיית "מרקם החיים", קבע. למרות האמור לעיל, ציין מבקר המדינה בהערכה את הירידה המשמעותית שחלה בכמות אירועי הטרור בתחומי מדינת ישראל מאז הקמת המכשול במרחב התפר והתקדמות העבודות, בצד הפעילות המבצעית המתמשכת של כוחות הביטחון בתחומי יהודה ושומרון.

נכון לאוגוסט 2008 טרם הושלמה בניית שלושה מעברי קבע המתוכננים לקום בנקודות המעבר. העבודות במעברים הופסקו, בין היתר, עקב עיכובים בהקצאת כספים שאושרו כבר בתקציב התוכנית. משמעות הדבר היא בעיקר פגיעה במרקם החיים של התושבים וסיכון מוגבר לחיי החיילים, השוטרים והמאבטחים האזרחיים הפועלים במעברים. מבקר המדינה קבע כי העובדה שגופים רבים - אזרחיים וצבאיים - פועלים במעברים בגיזרת "עוטף ירושלים", גורמת לעתים לבעיות של פיקוד ושליטה. "הפעלת המעברים ב"עוטף ירושלים" טרם אוזרחה במלואה כהמלצת המועצה לביטחון לאומי (המל"ל), ומי שבא במגע שוטף עם האוכלוסיה המקומית הם, בדרך כלל, שוטרים וחיילים לובשי מדים ולא אזרחים. בנוסף לכך, הצבת חיילים במעברים, שעה שמפקדי המעברים הם קציני משטרה, גורמת לעתים לבעיות פיקוד ושליטה המשפיעות על הפעילות המבצעית", כתב בדוח. המל"ל המליצה, כי כל המעברים החדשים שיוקמו יועברו לאחריות המשטרה בקיץ 2005, ויתר המעברים יועברו בקיץ 2006. אף שהמלצת המל"ל לאזרח את המעברים אומצה, הרי שבמועד סיכום הביקורת, אוגוסט 2008, מתבצע הבידוק במעברים על-ידי חיילי המשטרה הצבאית ולא על-ידי אזרחים. מטרות האזרוח הן שצה"ל לא יהיה מעורב במשימה של בידוק אוכלוסיה במעברים ושהדבר יביא לאחידות הגופים הפועלים במעברים. אזרוח המעברים כרוך בהחלטות עקרוניות של תקצוב ותכנון ומן הראוי, איפוא, שמשרד ראש הממשלה ומשרד האוצר יתנו דעתם להסדרת הנושא בדחיפות. המשטרה מתנגדת לכך ששירות הביטחון הכללי (השב"כ) יהיה אחראי להנחיה המקצועית במעברים ב"עוטף ירושלים" בתחום הטיפול הביטחוני בנוסע, ולכן היא אינה מיישמת את ההנחיות שהשב"כ קבע. לדעת המשטרה, כל עוד המעברים לא אוזרחו ופועלים בהם חיילים הרי שיש להתייחס אליהם כאל מחסום ולא כאל מעבר, ומשום כך אין צורך בהנחיה של השב"כ. גם המטה ללוחמה בטרור פנה למשטרה ולמשרד לביטחון הפנים בבקשה לאפשר את מימוש האחריות של השב"כ במעברים ב"עוטף ירושלים". על ראש הממשלה ועל השר לביטחון הפנים להסדיר בדחיפות את המחלוקת בין השב"כ למשטרה בעניין הטיפול הביטחוני בנוסע במעברי "עוטף ירושלים". קיים פער בשוטרי מג"ב למשימות המבצעיות בגיזרת "עוטף ירושלים". בנוסף לכך, קיים פער של כ-71% בשוטרים ("כחולים") ופער של כ-14% במאבטחים אזרחיים. רמת ההכשרה של החיילים, של שוטרי מג"ב ("ירוקים") ושל השוטרים ("כחולים") המשרתים במעברים לא עמדה בדרישות מחלקת המעברים במשטרה, האחראית להנחיה המקצועית בתחום האבטחה. "במצב דברים זה של מחסור בכוח אדם במשטרה ושל פערים בהכשרת חיילים ושוטרים הפועלים במעברים לא ניתן לבצע ביעילות ובאופן מיטבי את המשימות המבצעיות שנועדו לשמור על חיי אדם. על המשטרה לבחון כיצד להשלים את פערי הסד"כ האמורים, ועל המשטרה וצה"ל להתאים בדחיפות את רמת ההכשרה של כוח האדם במעברים לדרישות של מחלקת המעברים במשטרה", ציין המבקר בדוח. ביחס למיגון הניתן לכוחות הביטחון המשרתים במעברים קבע המבקר כי בביקורת עלה, שנדרש לשדרג חלק מהמעברים וזאת כדי שיבטיחו, בין היתר, מיגון הולם לחיילים, לשוטרים ולמאבטחים האזרחיים הפועלים בהם.

בנייתו, הפעלתו ואחזקתו של ציר "עוטף ירושלים" הינה משימה מורכבת עקב רגישויות משפטיות והומניטאריות. נכון להיום, נבנו כ-110 ק"מ מהמכשול ב"עוטף ירושלים" מתוך 164.5 ק"מ המתוכננים כאשר 50 ק"מ נוספים נמצאים בשלב ביצוע. הפרויקט צפוי להסתיים עד סוף שנת העבודה 2009, למעט 4.5 ק"מ שטרם ניתנו היתרים משפטיים לבצעם. פרויקט ההקמה מובל על-ידי משרד הביטחון ובשיתוף צה"ל, משטרת ישראל ועוד. העיכוב בבניית גדר הביטחון בעוטף ירושלים נובע מהליכים משפטיים מורכבים המתנהלים גם עתה ושאת מועד סיומם ותוצאותיהם אין לצפות מראש. לפיכך פעל צה"ל והציב גדר זמנית במרחבים שונים על-מנת לספק הביטחון הסביר ככל שניתן. הקמת המכשול הרצוף במרחב התפר, הובילה להקמת מעברים מסוגים שונים לשם מניעת מעבר גורמי טרור, גורמים פליליים ובלתי מורשים. בדרך זו הוקל והוסדר מעברם של מי שרשאים לעבור את גדר הביטחון בהתאם לצרכי "מרקם החיים" של התושבים המזרח הירושלמים, הישראלים והפלשתינים. 13 מעברים כבר הוקמו על אף אילוצי סד"כ, תוך לוח זמנים מהיר וצמצום עלויות כאשר שלושת המעברים הנוספים מתוכננים לביצוע בתוכנית העבודה לשנת 2009. צה"ל מקיים הכשרות מקצועיות, ערכיות ופיקודיות שוטפות לחיילים ולמפקדים המשרתים באזור. תיאום הפעלת המעברים נעשה על-ידי מנהלת מיוחדת של משרד הביטחון שהוקמה ושפועלת בשיתוף פעולה ובתיאום מלא עם צה"ל, משטרת ישראל ועוד. תוואי גדר הביטחון הוקם על-מנת לשפר את מרקם החיים של תושבי האזור וכל אימת שנמצא כי הגדר פגעה ב"מרקם החיים" נמצאו פתרונות שאושרו על-ידי בית המשפט.

בעיות הקשורות להיבטים של "מרקם חיים", הנוגעות בעיקר לתושבים של השכונות במזרח ירושלים שנותרו מחוץ לגדר ההפרדה, ואשר נמצאות ברובן באחריות עיריית ירושלים, אינן מטופלות כהלכה. מדובר בבעיות קשות של תברואה, שירותי בריאות ושירותי רווחה, הזנחה חמורה של תשתיות כבישים, מים וביוב, היעדר פעילות של המשטרה בתחום האכיפה והשמירה על הסדר הציבורי, היעדר תשתיות ספורט ומחסור בכיתות לימוד. "לגופים המטפלים בביצוע תוכנית "עוטף ירושלים" אין הגדרה ברורה ואחידה לגבי המונח "מרקם חיים", ולא נגזרו מכך תוכניות המתייחסות להיבטים של סוגייה זו לפי סוגי האוכלוסיה הרלוונטיים. בפועל, כל גוף מפרש את המונח "מרקם חיים" על-פי הבנתו. בנוסף לכך, הטיפול בסוגיות הקשורות להיבטים של "מרקם החיים" של עשרות אלפים מקרב אזרחי ישראל, ובכלל זה תושבי ירושלים, וכן של פלשתינים רבים המתגוררים מחוץ למכשול, הוא לקוי ובעייתי ביותר. על משרד ראש הממשלה לבחון סוגייה זו באמצעות הגוף המתאים כדי להמליץ בפני הממשלה על הגדרה שלמה וברורה עד כמה שניתן של סוגיית "מרקם החיים" ועל הדרכים הדרושות כדי להתמודד עם המציאות שנוצרה לאחר הקמת המכשול", קבע המבקר בדוח. במקרים בודדים הגופים המעורבים בתפעול המעברים אינם עומדים בדרישות המחייבות אותם: לא הוסדרה אפשרות למעבר כלי רכב במעבר קידרון, ובכך למעשה מדינת ישראל אינה מקיימת את ההתחייבות שניתנה לבג"צ בעניין זה; לא מופעל נתיב לתחבורה ציבורית במעבר עטרות למרות החלטת ממשלה בנדון.