בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע (יום א', 1.3.09) כי הכתב ברוך קרא, שמואל רוזנר, ששימש ראש מערכת החדשות בעיתון הארץ, ומו"ל הארץ עמוס שוקן רשאים לצפות בקלטת החקירה של הפרקליטה לשעבר ליאורה גלאט-ברקוביץ בפרשת סיריל קרן. עם זאת, אסר עליהם בית המשפט להציג או למסור את תוכן הקלטת לאחרים. ההחלטה ניתנה במסגרת תביעה על סכום של 2.5 מיליון שקלים שהגישה נגדם גלאט-ברקוביץ בגין נזקיה בעקבות פרסום הפרשה בעיתון הארץ.
כזכור, מדובר בפרשת החשדות שהיו נגד שרון על קבלה לכאורה של מימון לבחירות מקדימות בליכוד מאיל ההון האוסטרי מרטין שלאף, באמצעות "הלוואה" שהועברה על-ידי ידידו של שרון מדרום אפריקה סיריל קרן. הפרקליטה בתיק, גלאט-ברקוביץ, הדליפה לקרא את המידע על החקירה הסמויה המתנהלת נגד שרון, שחלק ממנה כלל חיקור דין בדרום אפריקה נגד סיריל קרן. היא אף העבירה להארץ עותק מבקשת חיקור הדין בדרום אפריקה.
קרא הפר הבטחה לא לפרסם בעקבות הפרסום בהארץ, ימים ספורים לפני הבחירות ב-28 בינואר 2003, נפתחה חקירה לאיתור המדליף. זהותה של גלאט-ברקוביץ נחשפה באמצעות פלט השיחות של קרא. היא הושעתה והועמדה לדין בעסקת טיעון בגין "גילוי בהפרת חובה", הורשעה ונגזרו עליה 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס. כמו-כן הושעתה לשנה וחצי מלשכת עורכי הדין.
בתביעה טענה גלאט-ברקוביץ באמצעות באי-כוחה עוה"ד פלד ודוד, כי קרא הפר את ההבטחה שנתן לה לא לפרסם את המסמכים הנוגעים לחקירת שרון, אותם נתנה לו להוכחת טענותיה נגדו וכן הפר התחייבות להתקשר אליה באופן מאובטח כך שלא ניתן יהיה לאתר את זהותה.
הצגת הקלטת - בדלתיים סגורות בדיון מקדמי בתביעה, הורה בית המשפט לגלאט-ברקוביץ למסור לקרא ולשוקן את קלטת החקירה שנערכה לה בפרשה. גלאט-ברקוביץ דרשה להגביל את השימוש בקלטת כך שיותר רק לנתבעים ובאי-כוחם לצפות בה "רק לצורך ניהול הגנתם בתביעה הנוכחית ולא יותר להם לעשות בקלטת שימוש אחר". היא אף דרשה כי בית המשפט יקבע כי אם יש להציג את הקלטת או קטעים ממנה במסגרת ההליך "תוצג הקלטת בדיון בדלתיים סגורות".
רשם בית משפט המחוזי בתל אביב, אבי זמיר, פסק כי הקלטת תימסר לעיונם של הנתבעים ובאי-כוחם בלבד וזאת בתוך 20 יום. כמו-כן פסק כי "בשלב זה נאסר עליהם להציג או למסור את תוכן הקלטת לאחרים. ככל שיתבקש להורות אחרת בהקשר זה - יש להגיש בקשה נפרדת בכתב".
נדרשת להבהיר את ההנחיות לקרא עוד הורה לגלאט-ברקוביץ להשיב במסגרת שאלון שהועבר אליה על השאלה - כיצד מכתב אישי ששלחה בזמנו לפרקליטת המדינה דאז, שופטת בית משפט העליון כיום עדנה ארבל, מוכיח את אמיתות טענותיה, כטענתה. כמו-כן הורה לה להתייחס לסוגיית ההנחיות שנתנה אז לברוך קרא כיצד ליצור עימה קשר טלפוני. מדובר בדרישות שנועדו להגן על חסיונה ולמנוע את איתורה כמקור לידיעות. הרשם זמיר קבע כי תשובה על שאלה זו תבהיר את טענתה בדבר "הפרת הנחיותיה אלו".
זמיר דחה את בקשת הנתבעים כי גלאט-ברקוביץ תבהיר את עמדתה לגבי "מעורבותו של העיתונאי משה נוסבאום", זאת מאחר ש"נוסבאום אינו צד להליך ולכן אין הצדקה לשאלות".
גלאט-ברקוביץ נדרשה להשיב על השאלון בתוך 20 יום.
