פרופ' איתמר פרוקצ'ה הוא הזוכה בפרס ישראל בחקר הפיסיקה לשנת תשס"ט.
בנימוקי ועדת פרס ישראל נאמר כי פרופ' פרוקצ'ה הוא מן החוקרים הבולטים בעולם בחקר הפיסיקה הלא-לינארית ומחלוצי ומייסדי תורת הכאוס.
"פרופ' פרוקצ'ה ידוע בעולם בגישתו החדשה לתופעות מערבוליות ותורת הפרקטלים בפיסיקה. פרופ' פוקצ'ה מיקם את ישראל כמרכז עולמי וכמוקד עלייה לרגל בתחומים אלה. הוא העמיד דור של תלמידים ומשתלמים שממשיכים את חזונו המדעי. על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' איתמר פרוקצ'ה ראוי לפרס ישראל בחקר הפיסיקה לשנת תשס"ט", לשון החלטת הוועדה.
איתמר פרוקצ'ה נולד ב-29 בספטמבר 1949 בתל-אביב, כבן השני לפרופ' גואלטירו פרוקצ'ה שהיה מבכירי המשפטנים בארץ וממייסדי הפקולטה למשפטים בתל-אביב. אחיו, פרופ' אוריאל פרוקצ'ה, כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, וגיסתו ד"ר אילה פרוקצ'ה מכהנת בבית המשפט העליון.
בסיום לימודיו בתיכון חדש בתל-אביב שירת בצה"ל בין השנים 1967-1970.
בסיום שירותו הצבאי החל את לימודיו באוניברסיטה העברית, סיים את תואר הבוגר בכימיה בהצטיינות ב-1973, וגויס שוב לצה"ל במלחמת יום הכיפורים. לאחר כשנה של שרות מילואים בזמן המלחמה ואחריה, התקבל כתלמיד מחקר בכימיה תיאורטית באוניברסיטה העברית בינואר 1975, בהדרכתו של פרופ' רפאל ד. לוין. אחרי זמן שיא של 15 חודש הגיש את עבודת הדוקטורט שזכתה לציון של הצטיינות יתרה. בסוף שנת 1976 נסע להשתלמות בתר-דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, כשבאמתחתו מלגת חיים ויצמן. בזמן שהותו במוסד זה שינה פרוקצ'ה את כוון מחקרו מכימיה תיאורטית לפיסיקה סטטיסטית. בתקופה זו פיתח תיאוריה, בשיתוף עם פרופ' ארווין אופנהיים לפלקטואציות של מערכות הנמצאות במצב עמיד מחוץ לשווי משקל. תיאוריה זו, שניבאה אפקטים מפתיעים של סדר לטווח ארוך, זכתה לעניין רב ולאישוש ניסיוני, עם עבודות ההולכות ומתפרסמות עד עצם היום הזה.
בשנת 1979 חזר פרוקצ'ה ארצה כחוקר בכיר במחלקה לפיסיקה כימית במכון ויצמן למדע. במחקריו פנה לתיאוריה של מערכות פיסיקליות סבוכות בזמן או במרחב, ותרם תרומות חשובות ביותר לתיאורית הכאוס ולמתמטיקה של פרקטלים.
התקדמותו במכון ויצמן למדע הייתה מהירה ביותר. שנה אחרי הגעתו עלה לדרגת פרופסור חבר ובשנת 1985 לפרופסור מן המניין.
תוך כדי בנית קבוצת מחקר פורייה ופריצה מחקרית לכוונים חדשים, לקח על עצמו פרוקצ'ה גם תפקידים ניהוליים. בשנת 1987 נתמנה כראש המחלקה לפיסיקה כימית, ובשנת 1989 נתמנה כדיקן הפקולטה לכימיה. שירותו כדיקן נמשך 12 שנה, ובתקופה זו הביא למהפך במבנה ובאופי הפקולטה. משש מחלקות שהיו בפקולטה
ב-1989 ארבע נסגרו ושלוש חדשות נפתחו.
במהלך שנים אלה בנה פרוקצ'ה קבוצת מחקר בינלאומית שהישגיה הציבו אותו באחד המקומות הראשונים בעולם בנושא הפיסיקה של מערכות סבוכות. פרסומו הבינלאומי הלך וגדל, והוא הוזמן לבקר ולהרצות על עבודותיו במרכזי המחקר והידע החשובים בעולם. במשך השנים תקף פרוקצ'ה מספר ניכר של בעיות פתוחות בנושאים של פרקטלים, של טורבולנציה ושל שברים בחמרים פריכים ובכולם הגיע להישגים מרשימים ביותר.
כיום נמצא פרוקצ'ה במקום הראשון בפיסיקה הישראלית מבחינת מספר הציטוטים של עבודותיו, דבר המעיד על ההד הרחב של עבודותיו. בין שאר הכיבודים הבינלאומיים שקיבל, יש למנות שלוש פעמים כעמית של החברה היפנית לקידום המדע, פרס של החברה המלכותית הבריטית, מינוי פרופסוריאלי על שם C.N. Yang באוניברסיטה הסינית של הונג קונג, מינוי כפרופסור יונסקו למרכז אמריקה, פרס ה"פיורינו דורו" בפירנצה, איטליה, מינוי פרופסוריאלי על שם רמן בהודו, עמית החברה האמריקאית לפיסיקה וחבר האקדמיה הגרמנית למדעים.
