עיט שמש אחד ששוחרר בסוף-השבוע חזרה לטבע, חב את חייו לשיתוף פעולה ישראלי-פלשתיני. עיט השמש, דורס גדול שממינו נותרו פחות מאלף זוגות מקננים בעולם, נמצא ביום שני כשהוא גוסס על-ידי עטף עאוודה, בעל מוסך, תושב דיר סמת שליד חברון. עטף, שסבר תחילה כי העיט התחשמל, אסף אותו לביתו, וכשהבין כי ללא טיפול מקצועי העיט ימות - החל בניסיונות ליצור קשר עם גורמים בישראל.
בעזרת המינהל האזרחי ביהודה ושומרון ולא מעט עקשנות הצליח עטף ליצור קשר עם אבים עטר, פקח רשות הטבע והגנים באזור הר חברון. "ידעתי שרק בישראל יוכלו להציל אותו, ולמרות שזה היה קשה הצלחתי בסוף ליצור קשר עם אבים, ואני שמח שהוא עזר לעיט", סיפר עאוודה. "לאחר שהבנתי שהציפור תשוחרר ותמשיך לנדוד, ביקשתי רק אולי להצטלם איתה למזכרת - ושמחתי מאוד כשאבים סיפר לי שהצליחו להציל אותה ושהוא מזמין אותי לשחרר אותה ביחד. חשוב לי גם שידעו שאפשר להציל את החיות ביחד".
אבים הנחה את עטף להגיע עם העיט למחסום תרקומיה, ושם פגש אותו יוסי בנקשטיין, פקח נוסף של הרשות. בנקשטיין העביר את העיט לבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והספארי - שם אבחנו במהרה כי העיט סובל מהרעלה ולא מהתחשמלות, והחלו לטפל בו באינטנסיביות. שמוליק לנדאו מבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי: "העיט הגיע אלינו כשהוא על-סף מוות, ורק לאחר יממה וחצי של השגחה צמודה וכמה מנות אטרופין יכולנו לחייך ולדעת שהעיט יחיה וישוב לטבע בקרוב".
ביום שישי הגיעו שמוליק ואבים לאזור חברון, שם נפגשו עם עטף ועם כעשרים מבני משפחתו שהצטרפו לשחרור. אבים עטר: "לאחר שעטף העביר את העיט הוא המשיך לדרוש בשלומו, ולאחר שהעיט התאושש נראה היה לי טבעי לשחרר אותו באזור שבו הוא נמצא, ובעזרת האדם שמצא אותו והציל את חייו. לציפורים אין גבולות - והציפור הזו גם שברה כמה, המפגש היה נהדר ושמחתי מאוד לפגוש אישית את עטף. הוא אפילו הציע לשלם עבור הטיפול בעיט. כמובן שלא היה שום צורך בכך, אבל זה הייתה עוד הוכחה קטנה למסירות שעטף הפגין כלפי העיט. בקיצור, היה מרגש מאוד".
העיט אגב, זכה לעוד נשיקה קטנה מעטף לדרך, ואז פרש כנפיים ושב לנדוד, לקול מחיאות הכפיים.