אנשים שדוחים את הפעילות הגופנית עד לגיל 50 יכולים עדיין ליהנות מהיתרון הבריאותי שלה, אך נדרשות 10 שנים עד שניתן להבחין בהשפעות. כך קובע מחקר שבדי חדש.
חוקרים עקבו אחר 2,205 גברים שבדים במשך יותר מ-20 שנה מגיל 50, וגילו כי להתעמלות לא הייתה השפעה שונה על שיעור התמותה בטרם עת לפחות במשך עשור בקרב אלו שחיכו עד לשלב מאוחר בחיים כדי להתחיל לקחת חלק בפעילות פיסית.
ידוע כי אנשים צעירים נהנים מהיתרון הבריאותי של ההתעמלות אך זו הפעם הראשונה שחוקרים הצליחו להראות כי אנשים מבוגרים יכולים גם הם ליהנות מיתרון בהגברת הפעילות הפיסית שלהם.
המסקנה: אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל.
החוקרים חילקו את משתתפי המחקר לקבוצות של פעילות נמוכה, בינונית וגבוהה. כמחצית מהגברים דיווחו על רמה גבוהה של פעילות פיסית, שהייתה מקבילה לשלוש שעות לפחות של פעילות ספורטיבית או גינון רציני בכל שבוע.
כשליש מהם אמרו כי נהגו להתעמל באופן מתון, כלומר עסקו בפעילויות כמו הליכה ורכיבה על אופניים, בעוד שהשאר התעמלו רק מעט או לא התעמלו כלל.
ממצאי המחקר פורסמו בעיתון הרפואה הבריטי.
שלא במפתיע, שיעור התמותה היה הגבוה ביותר בקרב הקבוצה הלא פעילה והנמוך ביותר בקרב המתנדבים הפעילים ביותר בחמש השנים הראשונות של המחקר. אך לאחר 10 שנים, שיעור התמותה בקרב אנשים שהחלו להתעמל בגיל 50 היה דומה לזה של אנשים בקבוצה של הפעילות הגבוהה ביותר.
לדברי החוקרים ההשפעה הייתה דומה להשפעה שיש להפסקת עישון והממצאים מראים כי נדרשים מחקרים נוספים כדי לגלות איזו רמת פעילות פיסית תורמת לשוני בהיבט הבריאותי, מאחר שקיימת השפעה אך היא מתגלה בעיכוב מסוים.
