יוסי פואד תבע את בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה, בסכום של 6,600 שקל לאחר שלא היה מרוצה ממחשב מסוג ASUS.
מכתב התביעה עלה שפואד קנה את המחשב במסגרת מבצע שדרוג אינטרנט מהיר ושילם תמורתו 36 שקל לחודש למשך 3 שנים במבצע. לדבריו, מהפרסומים התרשם שהמחשב "יפה והגודל נראה סביר...", ולכן קנה אותו. בפועל גילה שהמחשב קטן ולא נוח לשימושו, "האותיות קטנות מדי, גם עם המשקפיים לא ניתן לראות כלום".
לטענתו, פנה לבזק כבר למחרת והתלונן שאינו יכול להשתמש במחשב, שלא דומה למחשב שבפרסום, ולמעשה מדובר בצעצוע לילדים. "זכיתי ליחס מזלזל ונאמר לי שלא ניתן להחליף את המחשב או להחזירו לאחר שעבר 'אקטיבציה'". פואד ביקש לבטל את העסקה, להחזיר את המחשב שאינו בשימוש ולקבל פיצוי בגין היחס המזלזל של בזק.
בזק השיבה שהמחשב הוצג בחנויותיה ומשכך היה על פואד לבדוק אותו לפני הקנייה. לדבריה, ניתן היה לבטל את העסקה בהתאם לתנאי הביטול שהופיעו על גבי האריזה כדלקמן: "לקוח יקר אנא שמור את האריזה ותכולתה. החזרת המוצר תתאפשר באריזתו המקורית ובתנאי שלא עבר אקטיבציה". כמו-כן שההוראות שצורפו למחשב כללו את תנאי ביטול העסקה: "במידה והלקוח רוצה להחזיר את המוצר על חלקיו השונים יש להחזיר כשהמוצר וחלקיו שלמים ותקינים ובאריזתם המקורית (לרבות האריזה עצמה) ושלא בוצעה אקטיבציה במערכת ההפעלה תוך המועד האמור". בזק ביקשה לדחות את התביעה.
פואד הציג את המחשב בפני בית המשפט ולא טען נגד טיבו ואיכותו. לדבריו, לא התכוון לרכוש מחשב בגודל שנמכר לו, והמחשב במידותיו הקטנות אינו מתאים לו. פואד הודה שילדיו חיברו את המחשב והפעילו אותו, והדגיש שלא ידע מה זה אקטיבציה. "אמרו לי עשית אקטיבציה. אני רוצה לדעת מה זה אקטיבציה".
השופטת אסתר נחליאלי-חיאט דחתה את התביעה, ובנסיבות העניין לא חייבה את פואד בהוצאות. "אני סבורה כי בנסיבות אין לתובע להלין אלא על עצמו; ראשית שלח את אשתו לרכוש את המחשב לאחר שראה את המחשב בפרסומות; אין ספק כי מתמונות בפרסומת לא ניתן ללמוד על מידות המחשב, וגם אין ספק כי מהתבוננות בפרסומות לא יכול היה התובע לדעת מה גודל האותיות והאם הן מתאימות לו; ומשסמך על הפרסומת ושלח את אשתו לרכוש את המחשב AS IS כשהוא ארוז במארז ובקופסה, היה עליו להביא בחשבון כי יש פער בין התמונות לבין המכשיר כפי שהוא בפועל".
השופטת הוסיפה כי לא מצאה "כל הטעיה בפרסום שהרי מחשב ה-Asus הנייד מוכר בעולם כמחשב זעיר, והעובדה כי לתובע אין מידע על כך או שלא התעניין בתכונות המחשב שעמד לרכוש אינן מהוות עילה לביטול העסקה. לטעמי, לאחר שהתובע הוציא את המחשב מהאריזה, לא היה צריך לאפשר לילדיו להפעיל את המחשב אלא להחזירו לאריזה ולהחליפו אם הגודל של המחשב לא נראה לו". עוד ציינה כי "התובע, לא יכול היה לסתור את טענת הנתבעת כי בחנויות הנתבעת היו מצויים מחשבים להדגמה מאחר שבפועל אשתו היא זו שרכשה את המחשב, ומכל מקום אני מקבלת את דברי הנתבעת כי בחנויותיה היו מחשבים להדגמה ולהתרשמות אם הם מתאימים לרוכש".
