מחקר שנעשה על-ידי חוקרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה גילה כי גברים שהשתמשו על בסיס יומי בתוספות חומצה פולית במינון של 1 מיליגרם, היו בסיכון גבוה יותר מפי שניים לסרטן ערמונית בהשוואה לגברים שהשתמשו בפלצבו (תרופת דמה שאינה מכילה חומר רפואי אך מבחינה פסיכולוגית משפיעה כתרופה).
הממצאים מבוססים על ניתוח נתונים שני של "מחקר מניעתי לפוליפים באספירין/חומצה פולית" (AFPP) - מחקר מבוקר ואקראי שניסה לקבוע את ההשפעה של אספירין וחומצה פולית על פוליפים במעי בקרב גברים ונשים בסיכון גבוה למחלה. התוצאות פורסמו בגיליון מרס, במהדורה המקוונת של העיתון של המוסד הלאומי לסרטן.
חומצה פולית היא ויטמין B הנמצא בירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים. למרות שהראיות לגבי יכולתו של הוויטמין להוריד את הסיכון למומים עצביים בתינוקות כשהוא נלקח על-ידי האם לפני או במהלך ההריון מתועדות היטב, ההשפעות שלו על מצבים אחרים עדיין לא לגמרי ברורות.
ידוע כי רמות תקינות של חומצה פולית חשובות למניעת מספר סוגי סרטן, אך לא הרבה ידוע על תפקידן בסרטן הערמונית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחקור את הקשר בין תוספות חומצה פולית וחומצה פולית תזונתית לסיכון לסרטן ערמונית.
מחקר ה-AFPP בוצע בין השנים 1994 ל-2006 והראה כי אספירין הוריד את הסיכון לפוליפים במעי בעוד שלחומצה פולית הייתה השפעה שלילית והיא העלתה את הסיכון לפוליפים מרובים ומתקדמים. ניתוח הנתונים הראשון לא התייחס להשפעה של תוספות חומצה פולית על הסיכון לסרטן ערמונית, ומחקרים תצפיתיים קודמים לא היו עקביים. מספר מחקרים הראו כי העלאת כמות החומצה הפולית בתזונה או כתוספות תזונתיות יכולה למעשה להוריד את הסיכון לסרטן ערמונית ואחרים הראו דווקא השפעות שליליות.
בניתוח הנתונים השני, החוקרים בדקו את שכיחות סרטן הערמונית בקרב 643 גברים שנבחרו באופן אקראי לקחת תוספות חומצה פולית במינון של 1 מיליגרם ביום, או פלצבו, במסגרת מחקר ה-AFPP, ומעקב אחריהם נעשה לאורך תקופה ממושכת. הסיכון לסרטן ערמונית היה 9.7% לאחר 10 שנים אצל הגברים שהשתמשו בחומצה הפולית, בהשוואה ל-3.3% בקרב הגברים שהשתמשו בפלצבו.
לעומת זאת, צריכה תזונתית של חומצה פולית ורמות תקינות של חומצה פולית בדם הראו מגמה של ירידה בסיכון לסרטן ערמונית, למרות שהשוני לא היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. עדיין לא היה ברור מדוע תוספות חומצה פולית ורמות חומצה פולית בקרב אנשים שלא השתמשו במולטי ויטמינים קשורות באופן הפוך לסיכון.
הצורה המלאכותית של החומצה הפולית, הנמצאת בתוספות התזונתיות, שונה מזו שבמקורות התזונתיים וידוע כי כמות החומצה הפולית הזמינה היא קריטית, כלומר, רמות תקינות של חומצה פולית חיוניות אך רמות גבוהות מדי לא.
לחילופין, התוצאות עשויות להיות מקריות ויש צורך במחקרים נוספים כדי לבדוק זאת.
הממצאים מדגישים את מורכבות התפקיד של החומצה הפולית בסרטן ערמונית. האפשרות להשפעות שונות מתוספות המכילות חומצה פולית לעומת מקורות טבעיים של חומצה פולית ללא ספק ראויות לחקירה נוספת.
המחקר מומן בחלקו על-ידי המוסד הלאומי האמריקני לסרטן והמוסד הלאומי האמריקני לבריאות.
