בית משפט המחוזי בתל אביב דחה (יום ד', 11.3.09) בקשת איש העסקים נחום מנבר לדיון נוסף בוועדת שחרורים, בבקשתו לקצר שליש ממאסרו. מנבר נשלח ל-16 שנות מאסר בגין עבירות ביטחוניות, מכירת נשק וידע לארץ אויב - אירן. בית המשפט קבע כי מנבר "לא הצביע על חוסר סבירות קיצוני, או על כל פגם מהותי אחר שנפל בהחלטת הוועדה". השופטים אף דחו כ"לא רלוונטית" את המלצתו של ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי.
הקים לאירנים מפעל נשק כימי כזכור, פרשת מנבר החלה בשנת 1990 כאשר נחתם בינו לבין ראש פרויקט הנשק הכימי באירן ויועץ לנשיא אירן הסכם להקמת מפעל לייצור חומר המוצא לגז עצבים וגז חרדל, "טיוניל כלוריד" בריכוז של 96%. מנבר העביר את החומרים הדרושים לאירן במהלך השנים 1993-1992. בהמשך, על-פי ההסכם, התחייב לספק ידע ורשימות ציוד לצורך הקמת מפעלים לגז רעיל מסוג חרדל ושלושה סוגים נוספים של גזי עצבים. בעבור המעשים הללו קיבל העותר 16 מיליון דולר. הוא הורשע גם בגין עסקה נוספת מאפריל 1993 במהלכה התחייב לספק לאירן ידע ורשימת ציוד להקמת מפעל לייצור פגזים בינאריים הנושאים חומר לחימה כימי שהינו גז עצבים מסוכן ובתמורה לעסקה זו היה אמור לקבל 2.4 מיליון דולר. בעבור עסקה זו קיבל מנבר ב-1994 600 אלף דולרים.
לאחר שמגעיו עם האירנים נודעו, הוא נדרש להפסיקם, אך במקום זאת "העלים והשמיד מסמכים תוך שהוא מוליך שולל את שירותי הביטחון, כאילו הוא משתף פעולה עימם". כאמור, לפני 12 שנה נגזרו עליו 16 שנות מאסר.
בלתי ראוי לשחרור בקשתו הראשונה לקיצור שליש ממאסרו נדחתה בינואר 2008. ההחלטה נומקה ב"מסוכנות הנשקפת ממנו, הן בשל היותו בלתי ראוי לשחרור והן בשל הפגיעה הטמונה באמון הציבור אם ישוחרר". בקשה חוזרת לשחרורו נדחתה. ועדת השחרורים קבעה כי "אין אינדיקציה לשינוי משמעותי באישיותו", הוועדה הוסיפה, כי "הואיל ועד היום לא עבר העותר 'טיפול משמעותי ועמוק', המסוכנות הנשקפת ממנו לא נשללה".
מנבר באמצעות סניגוריו, עוה"ד אמנון זכרוני אבי ריכטמן, וגל סגל ביקשו דיון נוסף בוועדת השחרורים בטענה כי בידיהם דוחות אנשי מקצוע מתחום הנפש המעידים על שינוי מהותי באישיותו והמסיר את מסוכנותו. כמו-כן טענו כי גם ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי תומך בשחרורו.
פרי? לא רלוונטי כאמור, בית המשפט דחה (ד') את הבקשה. בהחלטה כתבו השופטים נורית אחיטוב עוזי פוגלמן ומרים דיסקין כי לא מצאו בחוות דעת של פסיכיאטר מטעם ההגנה, ד"ר חיים קנובלר, הסבר על עמדתו בדבר שינוי מהותי ודרסטי באישיותו של מנבר – שכולל חרטה אמיתית ומלאה והפיכתו לפטריוט ישראלי, וזאת כחודש בלבד לאחר פסק דין שדחה את בקשתו בגין חוות דעת אשר קבעו כי אין שינוי באישיותו.
השופטים דחו את "הקלף המנצח", המלצת ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי לשחרר את מנבר בטענה כי האפשרות שהוא יחזור לעסקים "נראית הזויה" וכי "ניתן להעריך ברמת ודאות גבוהה שמנבר לא יהיה סיכון ביטחוני אם ישוחרר שחרור מוקדם".
הם ציינו כי עמדת פרי מנוגדת לעמדות שירות הביטחון הכללי והמוסד, וגם ניתנה "על-ידי מי שלא היה בתפקיד במועדים הרלוונטיים, ואינו חשוף למידע המצוי כיום בידי גורמי הביטחון".
כאמור, השופטים דחו את בקשת מנבר לקיצור שליש וכתבו כי "מנבר לא הצביע על חוסר סבירות קיצוני, או על כל פגם מהותי אחר שנפל בהחלטת הוועדה נושא העתירה, או בהליכים שקיימה. לפיכך, העתירה נדחית".
