'קפה יפו' שוכן במתחם שוק הפשפשים, הוא גדול ופינתי ותמיד נראה שמח ומזמין, הפעם החלטתי להיענות להזמנה ולבדוק אם התפריט המבטיח אכן מקיים. אני וחברתי הטובה ס' - שוקולטיירית שהצטרפה לא מזמן לקהילת בעלי קונדיטוריות הבוטיק - שמנו פעמינו ליפו בערב קריר. בפנים ישבו קבוצות חברים גדולות, אכלו, שתו והאזינו לקולה הערב של עליזה אביב (במקום יש הופעות שונות, כולל ערבי ג'אם חופשי במוצ"ש).
קפה יפו הוא ביסטרו איטלקי עם נגיעות בולגריות שמתמחה גם בגלידות מתוצרת עצמית. המקום חלבי וכשר, מה שמבטיח לצמחונית כמוני מבחר מבטיח. התחלנו עם פלפל ועגבנייה ממולאים (35 שקל), מנה ביתית ונדיבה. העגבנייה עדינה בטעמיה והפלפל מתובל ועשיר יותר, עם צנוברים, אורז ועשבי תיבול. ס', שמגיעה ממשפחה עם מסורת עשירה של ממולאים וקובות, אישרה את הפלפל.
חצילים קלויים בטחינה (19 שקל) הגיעו מתובלים היטב ומכוסים בטחינה מאיכות טובה ופוקצ'ה גדולה, קריספית שהוגשה עם שמן זית וחומץ בלסמי (12 שקל), הקלה עלינו את ניגוב הטחינה והרוטב של הממולאים.
אלו היו מנות פתיחה שכבודן במקומן מונח, אבל המרכיב שסיקרן אותי במיוחד בתפריט היה הפיצה. משום מה רווחת במחוזותינו בשנים האחרונות תפישה מוטעית, לפיה פיצה איטלקית היא קרקר עבש ודקיק עם תוספות למעלה. ובכן, אחרי שחייתי באיטליה, אני סמוכה ובטוחה להכריז כי בצק פיצה איכותי ואותנטי צריך להיות דק אך רך. אני מאוד דקדקנית בפיצות והפיצה בקפה יפו עברה את המבחן שלי עם יד קשורה מאחורי הגב ובעיניים עצומות. כחובבת חצילים מושבעת בחרתי בפיצת... חצילים (דה !). הפיצה, ממשפחת הפיצות הלבנות, מגיעה עם חצילים מטוגנים, פרוסות עגבנייה דקות, מוצרלה, פטה וממרח חציל קלוי עדין (49 שקל) והיא פשוט מצוינת. את הפיצה ליווה סלט בלקני שכלל פרוסות עגבניה, פלפל קלוי, זיתים שחורים, מלפפון ופטה (38 שקל).
קפה יפו הוא עסק משפחתי. אמא אורנה ובעלה מנהלים את המקום ביד רמה ובלבביות יתרה (ס' קיבלה על הדרך עצות מועילות לניהול עסק קולינרי והתמודדות עם לקוחות מאתגרים) והבת רוני מנהלת בהצלחה את המטבח, עם התמחות בקונדיטוריה. כיפואים גאים, חשוב לבני המשפחה להיות חלק מהנוף הקולינרי מבחינת התפריט ובחומרי גלם. העיצוב מושפע גם הוא מהמיקום, כשהרהיטים נרכשו בשוק וכל רהיט שונה במעט מקודמו.
לקינוח - לא שוברים מסורת - לקחנו שלושה קינוחים: פיצת תפוחים (39 שקל), קרם ברולה (25 שקל) ועוגת גבינת פירורים (22 שקל). ס' ואנוכי דנו בקינוחים שתמיד ננסה במסעדה. אני: בראוניז, משהו תפוחי או משהו חם וכבד - כל קינוח הארד קור עם מספר אלמנטים, כולל אלמנט קרנצ'י. ס': קרם ברולה.
מתוך כבוד לס' האורחת, נתתי לה לבחור. היא בחרה בקרם ברולה, בעוגת הגבינה לשם הסקרנות ובפיצת התפוחים לשם הבצק והתפוחים. הקינוחים נדיבים בגודלם: עוגת הגבינה הוגשה בספל והייתה טובה ולא מתוקה מדי. קרם הברולה, בטעמי וניל וקפוצ'ינו, הגיע גם הוא בספלים גדולים, טעמו היה טוב, אך הוא חסר מספר דקות אפייה. פיצת התפוחים ניצחה: בצק פיצה דקיק ועליו פרוסות תפוחים נימוחות בקירמול עדין, פירורי שטרוייזל וכדורי גלידת וניל עם נגיעות תפוחים - מנה משמחת. ס' לקחה לה גם תה עם נענע (14 שקל) בעוד אני ממשיכה עם הפיצה.
בתיאום מראש, ניתן לארגן סיור וארוחה לקבוצות מאורגנות. במקום יש ארוחות בוקר, אפשר לקחת גלידה בגביע לדרך או לבקש בקשות מיוחדות (גלידות ללא סוכר, מנות ללא גלוטן וכו'). במקום קשובים מאוד ללקוחות. שלא תחשבו שאני הולכת לוותר על מסבחה ב'אבו חסן' או על בורקס ב'לאון ובניו', אבל ניכסתי לי עוד מקום מקסים וטעים ביפו.
