שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז, גילה (יום ה', 12.3.09) כי לפני שנה וחצי הוצע לו לשדרג את מעמדו ולקבל תפקיד בכיר יותר בממשלה. הוא סירב להשיב לשאלת News1, איזה תפקיד הוצע לו וסירב לנדב פרטים נוספים על המציע והרקע שבגינו הוגשה ההצעה.
לדברי מופז, דחה את הצעה בשל האחריות הלאומית אותה הוא חב כלפי המשרד אותו הוא מנהל. "רציתי לבסס מערכת בה תהליכים סדורים עם הפנים לאזרח", אמר. הוא הוסיף כי כדי לנהל משרד כנדרש, נדרשות 4-3 שנות כהונה לפחות, ולא תחלופה תדירה.
מופז, שכשר תחבורה קידם בעיקר את נושא הבטיחות בדרכים, אמר את הדברים בכינוס סיכום כהונתו כשר. הכינוס, שהתקיים ברמת-גן, התקיים תחת הכותרת "תוכניות הפיתוח של משרד התחבורה ותאגידיו לשנת 2009 והיערכות למשבר הכלכלי הפוקד את העולם", אולם עסק ברובו בתוכניות העתידיות ובסיכום מה שנעשה. באי הכינוס היו ראשי ומנכ"לי מערכות התחבורה הגדולות והתשתיות התעבורתיות במדינה, שעלו בזה אחר זה לפרט את הנעשה בתאגידים עליהם הם מופקדים.
שר התחבורה אמר כי קיבל משרד עם פיגור של 30 שנה בפיתוח התשתית התחבורתי, וכי בעשור האחרון מנסה משרדו להדביק את הפער. לדבריו, עיקר הפעילות נעשתה בשנים בהן כיהן במשרד, ובשנים אלו הצליח משרדו לעשות עבודה של עשר שנים.
הוא הצר על כך שלא הספיק להסיר חסמים ביורוקרטיים, בעיקר בממשק שבן משרדי הממשלה השונים, שהפריעו מאוד לפיתוח התחבורה. בשנת 2009 מדובר בחסמים קשים אותם מערימי גורמים חיצוניים, שלדברי סמנכ"ל בכיר לתכנון כלכלי במשרד התחבורה, פוגעים בפרויקטים בהם הושקעו 20 מיליארד שקלים. אלו הם פרויקטים בעלי חשיבות אסטרטגית כלכלית למדינה. בחלקם אף קיים סיכוי כי לא ייצאו אל הפועל. מנכ"ל נתיבי איילון הוסיף ציין לרעה את העבודה מול הרשויות המקומיות, ואמר כי קים אצלן קושי גובר והולך לעמוד ב"מצ'ינג", תשלום חלקן באחוזים לפרויקטים המתבצעים בתחומן. בכינוס צוינה לטובה העיר חיפה שעומד בראשה פועל לקידום התחבורה.
קודם צאתו ממשרד התחבורה, הציב השר מופז לאנשי משרדו שורת יעדים לקידום מהיר, שלדבריו מהווה פרי עבודה של שנים ותשמש את השר הבא אחריו, ואף דירג אותם לפי סדר חשיבות:
- א. בעדיפות ראשונה - התחבורה הציבורית המטרופולינית;
- ב. פיתוח רכבת ישראל, כאשר בראש ובראשונה קו תל אביב-ירושלים, המהווה ספינת הדגל לחומש הקרוב. את הקווים לאשקלון, לשדרות, לנתיבות ולשאר ערי הדרום בפריפריה הגדיר כחשובים. כמו-כן ציין את קו הרכבת מעכו לכרמיאל ואת רכבת העמק. "קווים אלו ישנו את תשתית התחבורה באופן שייצור שילוביות";
- ג. כביש חוצה ישראל (בלשון השר: "מחבר ישראל") - שיגיע עד צומת הנגב בדרום ועד למבואות שלומי בצפון. מצומת יקנעם דרך המוביל, עמיעד, כביש 90 עד אצבע הגליל באופן שניתן יהיה להגיע מקצה לקצה במדינה בתוך כשעתיים;
- ד. נמלי ישראל - לפתוח את שער המזרח. להתפתח בתחום סחר ושינוע סחורות. ליצור חזון ברור של פיתוח ניהול ופיתוח מסילתי (של מסילות רכבת לשינוע סחורה, ע.י.). ליצור הובלה מזרחה לירדן, לעירק ואולי אף ליותר מדינות, יחד עם תהליכים מדיניים בחמש-עשר השנים הקרובות;
- ה. מע"צ (הרשות הלאומית לדרכים) - לדבוק בתוכנית רבדים ואחר כך לעסוק בפרויקטים עירוניים;
- ו. נתב"ג - הנמל הולך לקראת שינוי משמעותי, צריך לדבוק ביעדים. במשרד אומצה הרב-תחומיות ולא השקעה רק בטרמינל כפי שהיה;
- ז. מת"א (מינהלת תעופה אזרחית) - אימוץ דוח לפידות (באיחור של 15-10 שנה). רמת הבטיחות בארץ אינה נופלת מדינות אחרות, אך חוק הטיס ויכולות הפיקוח מחייבים עליית מדרגה [אגב דברים אלו, מנהל רשות התעופה האזרחית, גיורא רום, העריך בכינוס כי כבר השנה תוחזר ישראל לדירוג גבוה].
עוד אמר מופז כי צריך מרחב השקעה של 30-20 מיליארד דולר, אך בפועל יאושר הרבה פחות, ולכן יש לבוא עם סדרי עדיפויות שהכינו גורמים מקצועיים. לדבריו, הוא מבקש לאפשר לשר התחבורה הבא להתמודד בכל רובד תקציב, באמצעות עבודה שהכנתה נמשכה שנים. מופז קבע כי בתקציבה בוחרת המדינה להשקיע קודם בביטחון, אחר כך בחינוך ובבריאות, והתשתיות נדחקות. מופז אמר שלכן אין מנוס מפריצת מסגרת התקציב באחוז-שניים.
