על המקרה הבא יש לומר דבר אחד:
מזל שקיימת ערכאה של ערעור. מדינת ישראל הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על החלטתו של בית משפט השלום בעיר, השופט יצחק שמעוני, סגן הנשיא, שנמנע מלהרשיע את אבראהים ג'ית, 27, בעבירה של מעשה מגונה וגזר עליו עונש של שירות למען הציבור, צו מבחן ופיצוי למתלוננת בסך של 7,500 שקל. המדינה ערערה על אי-ההרשעה וקולת העונש.
"רק" נגע בישבנה ומשך בחצאיתה ג'ית, הודה בבית משפט השלום שנכנס אחרי המתלוננת לחדר מדרגות, נגע בישבנה ומשך בחצאיתה, וכאשר צרחה, נמלט מהמקום. השופט שמעוני פסק שעל אף שמדובר בעבירת מין, המעשה המגונה מינורי וקיבל את המלצת שירות המבחן וקבע שהמקרה חריג, ומצדיק הימנעות מהרשעה.
המדינה טענה בכתב הערעור כי מקום בו מודה הנאשם בביצוע העבירה יש להרשיעו, אלא אם מדובר בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, שלא התקיימו בעניינו של ג'ית. מה עוד שלמתלוננת נגרם נזק מוחשי עקב המקרה, כפי שפורט בתסקיר נפגעת עבירה. עוד נאמר שהעונש מופרז לקולא ומתעלם משיקול ההרתעה שהוא שיקול מרכזי בעבירות מין.
ג'ית השיב שדובר במעידה מקרית, הוא הודה מיד, הביע חרטה, נמצא בטיפול ובשיקום, וקיימת בעניינו המלצה חמה וחיובית של שירות המבחן. "אין מקום להתערבות ערכאת הערעור ויש לדחות את הערעור".
אין הצדקה להימנעות מהרשעה בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור: "עיינו בתסקיר שירות המבחן ובתסקיר המשלים. אכן המשיב עבר תהליך מועיל של שיקום והפנים את מעשהו השלילי, אולם אין לפנינו ובתסקיר נסיבות כה יוצאות דופן שיש בהן חריג המצדיק הימנעות מהרשעה. כפי שצוין, המשיב מתכנן לעבוד בעתיד כנהג אוטובוס, אולם גם זו אינה נסיבה מספקת להימנע מהרשעה. לפיכך אנו מרשיעים הנאשם בעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין".
באשר לעונש, נכתב בהחלטת בית המשפט כי "ערכאת הערעור אינה ממצה בדרך כלל הדין עם הנאשם, וגם נוכח התסקיר החיובי, נמנע באופן חריג מהטלת מאסר בפועל ונעמיד את עונשו של המשיב כדלקמן: מאסר על תנאי של 8 חודשים אותם ירצה המשיב אם במשך 3 שנים יעבור עבירה על הוראות סימן ה לפרק י' לחוק העונשין; פיצוי למתלוננת בסך 12,000 שקל שישולם ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.4.2009. סכומים ששילם המשיב עד כה ינוכו מהסכום".
