שעון הקיץ לשנת 2009 ייכנס לתוקפו בשבוע הבא, בין יום חמישי בלילה - א' בניסן התשס"ט (26.3.09) ליום שישי, ב' בניסן התשס"ט (27.3.09) בשעה 02:00. השעון יוזז אז קדימה מהשעה 02:00 לשעה 03:00. השנה יימשך שעון הקיץ עד ט' בתשרי תש"ע (27.9.09) ובסה"כ יימשך 184 ימים.
הזזת השעון נעשית על-פי תיקון לחוק "קביעת זמן" משנת 2005.
החוק קובע כי "בכל שנה, בין יום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון שלפני י' בתשרי, בשעה 02:00 , יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות".
בין פיריון לצום לחקיקת חוק שעון הקיץ קדמו מחלוקות רבות בין הציבור הדתי והחילוני על מועד החלת השעון ומשכו. הויכוח התנהל בעיקר בין חסידי חסכון האנרגיה והגברת פריון העבודה - טיעוני המצדדים בהחלת השעון, לבין צרכי הציבור הדתי - משך צום יום כיפור ותחילתו של ליל הסדר.
נושאים אלו עמדו גם במרכז דיוני ועדת הפנים שהכינה לקריאה שניה ושלישית את נוסח החוק שנקבע בסופו של דבר.
שר הפנים דאז אופיר פינס הפריך בדיון את ההנחה כי שעון קיץ משפיע על חסכון באנרגיה. לדבריו, מנתוני משרד התשתיות עולה כי לשעון הקיץ אין בכלל השפעה על חסכון באנרגיה. "אנחנו לא אירופה, אנחנו לא בחושך, אנחנו במזרח התיכון. יש פה קיץ ארוך. כל המאפיינים של שעון קיץ אצלנו הם מאוד מאוד ב-play down, צריכים להגיד את האמת. אני כבר לא רוצה לדבר על כך שמשרד התשתיות הגיש מכתב שבכלל אין לכך השפעה על חיסכון באנרגיות, שאני נדהמתי, אבל אינני רוצה להיכנס לזה".
מה אכפת מה מראה השעון אברהם פורז משינוי התייחס להשלכות השעון על צום יום כיפור. "מתוך למידה ארוכה של הנושא. הטענה הבסיסית היא שקשה לצום כאשר יום כיפור יוצא בשעון קיץ, ואני תמהתי איך זה ייתכן. הרי יום כיפור מתחיל עם חשיכה ומסתיים עם חשיכה, ומה השעון הזה שהמציאו לפני 200 שנה. אגב, היהדות קיימת 3000 שנה, רק ב-200 השנים האחרונות יש לנו שעון. מדוע זה מפריע מה מראה השעון? הרי זה משקיעה עד שקיעה, אין ויכוח על כך. זו לדעתי פשוט טעות של הגבאים בבתי הכנסת; כאשר יש שעון קיץ, הם מתחילים את התפילה מוקדם מדי, ואז אנשים קמים מוקדם מדי ויש לנו יותר שעות לצום. תן להם להתנהג בתקופה הזאת לפי מועדי שעון קיץ".
שר הפנים פינס הגיב בתמיהה: "אתה מציע שבחוק תהיה הכשרה מקצועית לגבאים?..." ופורז השיב: "אל תעירו את האנשים כל כך מוקדם בבוקר, תחלו את התפילה קצת יותר מאוחר, והצום יהיה רגיל. הצום מתחיל מחשיכה ומסתיים בחשיכה - הוא לא מתארך בשנייה בעקבות מה שאנחנו עושים פה. אותו צום".
תיקוני הגבאים - בגלגול הבא חיים אורון ממרצ, הוסיף, "מחזור התיקונים שלי הוא יותר קצר מאשר של חבר הכנסת פורז, אני את עניין הגבאים רוצה לתקן בגלגול הבא, לא עכשיו...הייתי עֵד לקטטה במליאה- בתשע בלילה כל שינוי התגייסו וכל החרדים התגייסו, והכנסת פתאום התמלאה. עליתי לדוכן ואמרתי - בואו נחליט שבחוק יש דבר אנומלי - השעון מתחיל על-פי הלוח הכללי ומסתיים לפי הלוח העברי. בדרך אמרו לי עוד שניים-שלושה חברים דתיים וחרדים שלהם חשוב יום כיפור. אמרתי - בואו נתחיל ב-26, זה חג האביב באירופה; אמרו: למה לפי האביב באירופה, אנחנו יהודים. אמרתי - 1 באפריל, זה בסדר, ויסתיים בשבת תשובה - זה גם בסדר, ואני מציע להישאר דבקים בכך. פורז ידידי, אני מבין את הבעיה של אחת לארבע שנים. לפי הלוח פה, אם לוקחים את ה-15 כבר בתור ציר הפשרה - בשנה אחת זה ב-15, בשנה אחת זה ב-11, ובשנה אחת זה ב-7, זאת אומרת אנחנו מדברים על שישה-שבעה ימים. אלוהים אדירים, בואו נכניס את זה בחוק, ונמצא זירה יותר מתאימה להתגוששות בין דתיים לחילוניים - ויש מספיק לצערי הרב".
בהמשך התייחס אורון לדרישה שהאחד באפריל יקובע כתאריך קובע להחלת שעון קיץ "תאמינו לי שהיושב במרומים יקבל את העובדה שזה ייכנס לספר החוקים. בחוק ההסדרים מופיע אינספור פעמים בחוק אחד מועדים שהם כולם על-פי הלוח הכללי, אז עזבו את העניין והזה ותעשו את זה פשוט. תכתבו 1 באפריל, וקיבלנו שאם זה יוצא במקרה ביום שישי - לא נחליף את השעון בערב שבת. באותה שנה יגיד השר - השנה עושים את זה ביום חמישי בערב, ובאה מנוחה ליגע ובאה גאולה לציון, ונמצא זירות אחרות לריב לגביהן".
שישה בעד הצעת הפשרה בסופו של דבר התקבלה ברוב של שישה חברי כנסת ובהתנגדות שניים, הצעת הפשרה לפיה "בכל שנה בין אור ליום ו' הראשון שלפני יום ה-1 באפריל/ אחרון בחודש מרץ, בשעה 2:00 לבין אור ליום ראשון הראשון שלאחר יום ב' בתשרי, יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות".
