שרון ארז תבע את איורו הנדלינג בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון בסכום של 2,000 שקל לאחר שמזוודתו נעלמה.
מכתב התביעה עלה שארז טס לבולגריה, ובשדה התעופה בארץ פנה לנציגי הנתבעת בבקשה שיבצעו עבורו את הפעולות הנדרשות לפני העלייה למטוס לרבות טיפול בכבודה. הנתבעת, מתוקף תפקידה, הייתה אמורה, בין היתר, להצמיד חבק מסביב לידית המזוודות של ארז, במטרה לסמנן ככאלה שעברו בידוק וטיפול בטרם העמסתם על המטוס. לטענת ארז, לאחר שעובד הנתבעת טיפל במזוודתו, הוא שם לב שהלה לא התקין חבק על הידית והדבר עורר את דאגתו. "הערתי לו על כך, ועשיתי מאמצים בהמשך לתקן את התקלה, אלא שעובדי הנתבעת הרגיעו אותי שלא תהיה בעיה כלל והמזוודה תועלה למטוס". המציאות טפחה על פניו של ארז. בסופו של דבר, המזוודה לא הגיעה לבולגריה ועקבותיה אבדו עד עצם היום הזה.
הנתבעת השיבה להגנתה שלאחר העמסת הכבודה על המסוע מגיעות המזוודות למערכת מיון ושם הן מחולקות בהתאם לטיסות. "ככל שאין חבק על גבי המזוודה, הרי שזו אינה עוזבת את גבולות הארץ ולמעשה אינה מועמסת על המטוס". הנתבעת הודתה שלמזוודתו של ארז לא צורף חבק.
השופט אברהם הימן, קיבל את התביעה. "ראשית לכל, אני מקבל גרסת התובע שעובדי הנתבעת התרשלו בכך שלא חבקו את מזוודתו בחבק. אני קובע כי על-פי גרסת נציגת הנתבעת בבית המשפט, כשל זה גרר אחריו אי העמסת המזוודה על המטוס, ובכך נפתח הפתח לאבדן המזוודה. משום כך, קיים קשר סיבתי בין אבדן המזוודה לבין מעשי או מחדל עובדי הנתבעת. התובע העריך הכבודה שאבדה בסכום של 2,000 שקל ולא צירף הוכחות לסכום זה. יחד עם זאת, הסכום נראה סביר בעיני ואני פוסק כי על הנתבעת לשלם הסכום בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. בנוסף אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 500 שקל הוצאות משפט. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל".
