אין ראיות ממשיות ל"גן ההומוסקסואליות", כך טוען מחקר חדש.
מחקר קודם לעומתו הראה כי הומוסקסואליות היא תכונה העוברת בתורשה מאם לבן.
אך המחקר החדש, שסקר מספר אנשים גדול יותר, ניסה להראות כי המאפיינים הגנטיים הספציפיים המעורבים בכך, אינם שכיחים יותר אצל גברים הומוסקואליים כפי שמצופה.
מאחר שמדובר, לדברי החוקרים, במחקר מקיף יותר מהמחקר המקורי, הרי שהייתה להם יכולת הולמת לזהות השפעה גנטית גדולה כמו זו עליה דווח במחקר הקודם, אך למרות זאת, הנתונים אינם תומכים בנוכחות גן בעל השפעה ניכרת על הנטייה המינית.
- צוות החוקרים - מאוניברסיטת ווסטרן אונטריו. ממצאי המחקר פורסמו בעיתון "Science".
יש לציין כי שני המחקרים בדקו רק חלק אחד של הכורמוזום X. עורכי המחקר החדש ציינו כי התוצאות אינן כוללות את האפשרות של גן נוסף שעדיין ניתן לגלות שמשפיע במקום אחר בגנום.
נדרש שוויון מומחים שהגיבו למחקר הדגישו כי תוצאות סותרות של מחקרים בתחום אינן עיקר העניין וכי הדבר החשוב ביותר הוא שללא קשר לדרך בה אנו נוצרים, יש להתייחס לכולם כאל שווים.
כאשר פורסם המחקר הראשון בשנת 1993, היה חשש כי הוא עלול להוביל לבדיקות טרום לידתיות ולהפלות של עוברים הנושאים את הגן.
במחקר החדש השתמשו החוקרים בדנ"א מ-52 זוגות של אחים הומוסקסואלים, שגוייסו דרך מודעות שפורסמו בעיתוני חדשות קנדיים להומוסקסואלים.
החוקרים רצו לגלות אם אחים הומוסקסואלים חלקו מספר גדול יותר מהמצופה של הסמנים הגנטיים שנבדקו. כל זוג אחים חולק כמחצית מהדנ"א או מכל כרומוזום מסוים.
הם גילו כי 46% מ-52 הזוגות של האחים חלקו שלושה סמנים עיקריים. במחקר הקודם, שבחן חמישה סמנים, החוקרים דיווחו כי 83% מ-40 זוגות חלקו את הסמנים.
תוצאות סותרות החוקרים לא היססו לומר כי לא ברור להם מדוע תוצאות המחקר הנוכחי סותרות את אלו של המחקר המקורי - אמירה קצת חריפה כלפי מחקרים המתפרסמים ב-"Science", המרמזת על כך שנעשו טעויות במחקר הראשון.
המחקר החדש זכה לביקורת של עורכו הראשי של המחקר המקורי, פרופ' דין האמר, שהתייחס לדרך בה נבחרו המשתתפים.
בשנת 1993, המחקר המקורי סיפק לראשונה ראיה משמעותית ביותר לגורם גנטי בהומוסקסואליות.
אך מחקרים אחרים, כמו זה שהראה כי תאומים זהים נוטים יותר להיות שניהם הומוסקסואליים לעומת תאומים שאינם זהים הראו כי המחלוקת סביב גנים וסביבה עדיין ממשיכה.
