אין חרטה. בית המשפט בחיפה גזר (יום ה', 26.3.09) 14 שנות מאסר על תושב שפרעם, אניס ספורי, שהורשע בהודאתו בחברות בג'יהאד האיסלאמי ובתכנון לרצוח מדענים וטייסים. בגזר הדין כתבו השופטים, יוסף אלרון, רבקה למלשטריך-לטר ומשה גלעד כי מדובר באזרח המדינה, על החומרה שיש בכך וכי "מחרידה המחשבה מה היה קורה אילו רק חלק מתוכניותיו היו מתממשות".
את קשריו עם הג'יהאד האיסלאמי החל ספורי בעת שלמד עיתונאות באוניברסיטת ביר זית ברמאללה. הוא יצר קשר עם מחבל ג'יהאד מחמד באדר ואף הקים חוליה משלו שנקראה "השאהיד עימאד מורנייה". ספורי ובן דודו חוסאם חליל, שהצטרף אליו לחוליה, תכננו לרצוח מדענים ומרצים מאוניברסיטות בארץ, בדגש על מדענים לפיזיקה ומתמטיקה. זאת משום שהניחו כי הם "קשורים לפיתוח יכולותיה הצבאיות והגרעיניות של ישראל".
התכנון: מכוניות-תופת צעצוע על-פי האישום, ספורי תכנן לרצוח את המדענים באמצעות הנחת מכוניות צעצוע-תופת המופעלות בפלאפון בשלט רחוק, מתחת למכוניות המדענים. הוא אף תכנן לפוצץ את בתיהם. ספורי אף תכנן לרצוח טייסים משום ש"הפציצו מעל שטחי הרשות". כדי לקבל מידע על מגוריהם של הטייסים תכנן ספורי לרכוש סמים ולמכור אותם לחיילי צה"ל תמורת מידע.
חולייתו של ספורי גם תכננה לבצע פיגוע ירי נגד חיילים במחסום ליד ביר זית ולצורך כך אף ביצעו תצפיות על חיילי המחסום. הפיגוע סוכל כשמחבל הג'יהאד מחמד באדר נעצר על-ידי כוחות הביטחון.
דבר לא השתנה - חשובה ההרתעה בעקבות הרשעתם בהודאה, גזרו השופטים על ספורי 14 שנים בפועל ועל בן דודו שנתיים וחצי מאסר בפועל. בהחלטה ציינו השופטים כי השניים לא הביעו חרטה. כמו-כן כתבו, "למרבה הצער אנו שבים ונדרשים לעיתים לפעילותם של אזרחי מדינת ישראל החוברים לארגוני טרור ולגרועים באוייביה של מדינת ישראל אשר כל מטרתם לזרוע הרס, חורבן והרג בקרב אזרחיה. בתי המשפט נתנו ביטוי לא אחת לחומרה שיש לראות בהתגייסות של מי מאזרחיה לסייע לאויב במלחמתו בה".
השופטים הוסיפו כי במקרה, התוכניות "הזדוניות" לא יצאו אל הפועל, אך "מחרידה המחשבה מה היה קורה אילו רק חלקן של תוכניות אלו היו מתממשות". השופטים דחו את טענות בא-כוחו של ספורי כי המצב כיום מבחינת הטרור השתנה ונרגע. "המציאות בה אנו חיים ושבאה לידי ביטוי רק לפני מספר ימים בניסיון לבצע פיגוע המוני בקניון הומה אדם, מלמדת כי, למעשה, דבר לא השתנה ועדיין נמשכים ניסיונות ארגוני הטרור לבצע פעולות טרור אשר יהא בהן כדי לפגוע בחפים מפשע, ומכאן שאלמנט ההרתעה והגמול העונשי מחייבים ענישה הולמת ומרתיעה".