גראן טורינו: האמביוולנטיות הרעיונית והרגשית של דמותו המצטברת של קלינט איסטווד עולה לדיון מרתק ומרגש בסרטו החדש של איסטווד שבו הוא מגלם קשיש אמריקני שמחפש גאולה לו ולאמריקה.
רייצ'ל מתחתנת: רק בירושלים אפשר בינתיים לצפות בסרטו החדש של הבמאי האמריקני ג'ונתן דמי, שבסגנון חופשי וכאילו מאולתר מתאר את מאבקי הכוח המתרחשים בתוך משפחה אחת השואפת להרמוניה.
אויב הציבור מספר 1: חלקו הראשון של סרטו של הבמאי ז'אן-פרנסואה רישה הוא סרט גנגסטרים קצבי וסוחף שחוקר את המיתוס של ז'אק מרין, הגנגסטר הידוע ביותר בתולדותיה של צרפת אחרי מלחמת העולם השנייה.
ברוכים הבאים לצפון: קומדיה צנועה וסימפטית בבימויו ובכיכובו של דני בון, שנעה במיומנות בין גיחוך לאהבה בניסיונה לתאר את קסמיו האנושיים של האזור - הצפון הנידח של צרפת - שבו עלילת הסרט מתרחשת.
המתאבק: סרטו של הבמאי האמריקני דארן ארונופסקי הוא קולנוע כדיוקן של הדמות המרכזית בסרט, מתאבק מזדקן, והשחקן שמגלם אותו, מיקי רורק, שחוזר מן השכחה בהופעה מרשימה ביותר.
פרוסט/ניקסון: הבמאי רון האוורד והתסריטאי והמחזאי פיטר מורגן משתמשים באירוע האמיתי שעליו העלילה מתבססת - סדרת הראיונות של דייוויד פרוסט ב-1977 עם ריצ'רד ניקסון - כדי לחשוף את הממד האישי הטמון בדו קרב הנצחי בין הטלוויזיה לפוליטיקה.
הכל מתחיל בים: שבריריותם של החיים הוא נושא סרטו היפה והמרגש של איתן גרין, המשרטט דיוקן משפחתי המורכב משלושה סיפורים המוצגים דרך עיניו של בנה של אותה משפחה.
גומורה: סרטו של הבמאי האיטלקי מתאו גארונה מתאר בסגנון יבש, אלים ומרשים את מציאות הפשע המאורגן השולטת בנאפולי כשגרה של חיים, שבלעדיה אין חיים אחרים.
נער החידות ממומבאי: הקצב והצבעוניות של סרטו של דני בויל אינם מחפים אומנם על היותו של הסרט יצירה טריוויאלית למדי, אך הם מצליחים לסחוף את הצופים לעולמו של הסרט.
שלושה קופים: אשמה נוגעת באשמה בסרטו המצוין של הבמאי הטורקי נורי בילה ג'יילאן, שכוחו נובע מהאיזון העדין שמתהווה בו בין הנגלה לחבוי, בין מה שמסופר בו לבין מה שמוסתר ממנו.
מאוחר יותר: סרטו החדש של עמוס גיתאי, בכיכובה של ז'אן מורו, מבקש להעלות שאלות בדבר יכולתו של הקולנוע לעסוק בזיכרון השואה, ועושה זאת בתבונה ובאומץ.
בין הקירות: סרטו היפה של הבמאי הצרפתי לוראן קאנטה, שמתרחש כולו בבית ספר בפרברי פאריס, מעורר הערכה מרובה בשל בחירותיו התסריטאיות והצורניות והאמביוולנטיות הרעיונית שהסרט ספוג בה.
ואלס עם באשיר: הביצוע החזותי המרשים ואוסף הפרדוקסים המרכיבים את התוצאה הופכים את סרט האנימציה התיעודי של ארי פולמן ליצירה שחושפת את לבטי הנפש הישראלית במלוא עוצמתם ומוגבלותם.
בחזרה לכפר: סרט עדין, יפה ומרגש, בבימויו של אריק גיראדו הצרפתי, שמתאר את תהליך התבגרותו של גבר כבן 30, שחוזר הביתה כדי לסייע למשפחתו בעסק המשפחתי, אחרי שאביו לקה בהתקף לב.
מילק: ביוגרפיה בבימויו של גאס ואן סאנט של הארווי מילק, ההומו הראשון שנבחר למשרה ציבורית באמריקה, שראוי לצפות בה בשל הנושאים שהיא מעלה לדיון והופעתו של שון פן בתפקיד הראשי.
אויב הציבור, חלק 2: חלקו השני של סרטו של ז'אן-פרנסואה רישה, שמציג את סיפור חייו ומותו של ז'אק מסרין, ששלט בחיי הפשע בצרפת בשנות ה-70, הוא פרוץ ופרוע אף יותר מהחלק הראשון, ומזמן סיכום הולם לדיוקן האישי וההיסטורי העשיר שהסרט בכללותו מציג.
