הכל פוליטי. היועץ המשפטי מני מזוז בתגובה לבג"צ, קובע (יום ב', 30.3.09) כי אין מניעה משפטית למינויו של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן וחבריו למפלגה לתפקידים שונים על-פי ההסכם הקואליציוני. מזוז ביקש מבג"צ לדחות את העתירה שהוגשה על-ידי התנועה לאיכות השלטון.
מדובר בעתירה על-רקע חקירות נגד ליברמן. התנועה טענה כי יש לפסול בשל כך את ליברמן ואנשיו מלכהן בתפקידים שונים על-פי ההסכם הקואליציוני. כאמור, בתגובה קובע מזוז, כי הסוגייה נוגעת ל"מישור ציבורי-פוליטי ולא למישור המשפטי".
מזוז כותב עוד בתגובה כי "כהונה של אדם כשר בכיר בשעה שמתנהלת נגדו חקירה פלילית כמו גם ההסכמות לגבי המינויים האחרים, עשויות להעלות שאלות ציבוריות נכבדות. ברם, בשלב זה, שאלות אלה אינן עניין להכרעה משפטית אלא עניין למערכת הפוליטית והציבורית לענות בו".
מינוי ליברמן לשר חוץ אינו כרוך בניגוד עניינים החקירה נגד ליברמן מצויה לדבריו בשלבים מתקדמים ביותר וליברמן אף "עתיד להיחקר בקרוב", ורשויות האכיפה "נותנות לניהול חקירה זו עדיפות עליונה כדי לאפשר את סיומה במועד הקרוב".
עם זאת, מזוז מזכיר כי בשלב זה החקירה טרם הסתיימה "וממילא בשלב זה טרם התקבלו כל החלטות ואף לא ניתן עדיין לקבוע אם אכן תתגבש תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום וככל שיוחלט על אישום - מהן העבירות שיכללו בו".
הוא מוסיף כי בכל מקרה, מינויו של ליברמן לתפקיד שר חוץ אינו כרוך בניגוד עניינים בכל הנוגע לחיקורי הדין המתנהלים נגדו, שכן "שר החוץ אינו בעל סמכות לעניין בקשות לעזרה משפטית שמגישה מדינת ישראל למדינות זרות... והרשות המוסמכת להגיש בקשות לעזרה משפטית מטעם מדינת ישראל הוא היועץ המשפטי לממשלה, והטיפול בבקשות נעשה באמצעות פרקליטות המדינה והמשטרה".
תפקידה של מערכת האכיפה, אומר מזוז, היא "לשקוד על ניהולה המהיר והיעיל של החקירה ועל ההליכים הכרוכים בכך". לדבריו, "נוכח הרגישות הציבורית הרבה הכרוכה בסיטואציה זו, נעשה מאמץ עילאי על-ידי כל העוסקים בכך לזרז את הליכי החקירה וההחלטה בנושא".
חקירת ראש הסיעה אינה משפיעה על חברי סיעתו בתגובה, מותח מזוז ביקורת על הדרישה לפסול על-רקע חקירת ליברמן גם את אנשיו: "הדרישה לפסילת כל מועמד מטעם סיעת ישראל ביתנו לכהונה בתפקיד שר לביטחון פנים, על אף שלא מתנהלת נגדו כל חקירה פלילית רק מפני שיו"ר המפלגה מצוי בחקירה פלילית, היא מרחיקת-לכת בהיותה פגיעה קשה בסיעה ובציבור בוחריה, והיא עלולה לציור מצב של סיעה 'נכה', ומכל מקום לדרישה כזו אין כל עיגון בחוק".
בסיכום תגובתו כותב מזוז, כי "השאלה אם חברי סיעה אשר בראשה עומד אדם החשוד בפלילים יכולים לכהן כיו"ר ועדת חוקה או כחברים בוועדה למינוי שופטים אינה שאלה משפטית אלא שאלה הנתונה להכרעתם הציבורית והפוליטית של חברי הכנסת במגבלות הקבועות בסעיף 6 לחוק הכנסת... ובסעיף 74ג לתקנון הכנסת".
