על-רקע המשבר העולמי, משקל הגיוס של החוב במט"ח בסך גיוס החוב הממשלתי ירד מ-26% ב-2006 ל-12% ול-6% בשנים 2007 ו-2008, בהתאמה. כך עולה (יום ד', 1.4.09) מנתוני בנק ישראל באשר להיקפי גיוס ההון הממשלתי בשנת 2008.
לאחר מגמה ממושכת של ירידה בשיעורי גיוס החוב הלא-צמוד בריבית משתנה, עלה משקלו של רכיב זה בגיוס הממשלתי, זו השנה השנייה ברציפות; חלקו של החוב הלא-צמוד בריבית קבועה בגיוס ההון המקומי ירד השנה ב-11.2%, ובמקביל גדל הרכיב הצמוד ב-6.4% (גידול המבטא שיעור עלייה של 26.5% יחסית לשנה הקודמת).
בבנק ישראל אומרים, כי עושה רושם כי ההורדות התכופות אותן ביצעו במחצית השנייה של השנה והציפיות להמשך ירידתה הן שהביאו להגדלת רכיב החוב הלא-צמוד בריבית משתנה. כידוע, איגרות חוב לא-צמודות בריבית משתנה, שהן לרוב קצרות-טווח, מתאימות במיוחד לתקופות שבהן אי-הוודאות גוברת.
בבנק אומרים כי חרף התנודתיות הגבוהה של האינפלציה בפועל במהלך שנת 2008, הציפיות לאינפלציה לטווחים של שלוש שנים ומעלה נותרו בתחומי היעד ושיקפו את אמון הציבור במשטר יעד האינפלציה.
עסקות החלף לגידור החוב ומכרזים הפוכים לפרעון מוקדם לנוכח החשיפה הגבוהה של החוב הממשלתי לדולר ומשקלו של החוב הנקוב במט"ח, פעל החשב הכללי למזעור הסיכונים והקטנת החשיפה של החוב הממשלתי לשינויים בשער החליפין שקל-דולר. במסגרת התמודדות עם סיכוני השוק והמטבע, בעטיו של המשבר הכלכלי, החל האוצר בשנת 2007 ביישום אסטרטגיה חדשה לפיזור סיכוני המט"ח של החוב הממשלתי - המרת חלק מן החוב הדולרי (שעמד באותה שנה על כ-750 מיליון דולר) לחוב באירו במסגרת עסקות החלף (swap). גם במהלך 2008 השתמש האוצר בכלים דומים להחלפת החוב הדולרי, בחוב שקלי, וזאת בהיקף של כ-1.2 מיליארד דולר.
נוסף על עסקות ההחלף הונהגו החל מ-2008 מכרזים הפוכים לפרעון מוקדם של חוב ממשלתי. המכרזים ההפוכים מאפשרים להחליק ולווסת את תשלומי הקרן, וכך להקטין את סיכוני השוק. במסגרת זו ביצע משרד האוצר פדיון מוקדם של חלק מאיגרות החוב הנקובות במטבע חוץ (איגרות חוב המונפקות בערבות ממשלת ארה"ב) ושל איגרות החוב המקומיות, ובזאת תרם להקטנת סיכוני השוק הכרוכים בפדיונות המיועדים לשנת 2009. בבנק ישראל אומרים כי נראה שבשנת 2008 המגמה הבולטת ביותר של הממשלה לגבי הרכב החוב הייתה הקטנת סיכונים כלכליים ותקציביים, הן בחוב המקומי והן בחוב הנקוב במטבע חוץ. שכלול המכשירים הפיננסיים ויצירת המכשירים החדשים, שנכנסו בשנת 2008 לשימוש נרחב, הוא ביטוי נוסף לניסיונותיה של הממשלה להתמודד עם המשבר הגלובלי ועם השפעתו על השווקים הפיננסיים בישראל.