בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר תביעה ייצוגית נגד מכון התקנים בשל גבייה עבור צפייה באתר האינטרנט של המכון וקבלת תדפיסים. השופטת רות רונן קבעה כי מדובר בגבייה בלתי חוקית.
מדובר בתביעה של כ-20 מיליון שקלים שהגיש אלון איתן באמצעות בא-כוחו עו"ד אסף שילה, בטענה כי הגבייה של המכון באתר האינטרנט עבור מידע ותדפיסים מנוגדת לחוק חופש המידע. לטענתו, התשלום הנגבה הינו בבחינת אגרה, הטעונה הסמכה בחוק לשם גבייתה.
לטענת התובע, חוק התקנים קובע כי עיון בתקן רשמי אינו כרוך בתשלום, כנובע מכך, טען, גם העיון באתר האינטרנט של המכון וקבלת תדפיסים בספריית מכון התקנים. בתביעה הוא דורש להורות למכון התקנים לחדול מהגבייה "האסורה" ולהשיב לו את הסכום שגבה ממנו בגין רכישת המידע. התביעה מייצגת לטענתו, את "כל מי ששילם למכון התקנים עבור קבלת תקן בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לאישור התביעה הייצוגית", סכום המוערך על ידו בכ-20 מיליון שקלים.
הנחייה מנהלית - ללא תשלום כאמור, שופטת בית המשפט המחוזי, רות רונן, אישרה את התביעה הייצוגית וכתבה כי "העמדה לרשות הציבור של דברי חקיקה צריכה להיות ללא תשלום", זאת על-פי חוק חופש המידע. החוק לדבריה, קובע כי מידע כמו - תקן רשמי או "הנחיה מנהלית" "צריך להיות מסופק לציבור ללא תשלום מעבר לתשלום הכרוך בהפקת התקן ובכל אמצעי בו הוא שמור. לכן אין לגבות תשלום עבור עיון בתקן באינטרנט וקבלת תדפיס יכולה להיות לכל היותר כרוכה בעלות הדפסה או הצילום".
השופטת ציינה כי הכרזת תקן רשמי יוצרת נורמה משפטית מחייבת והפרתה כרוכה בסנקציות משפטיות של מאסר או קנס. לפיכך קיימת לדבריה חובת פרסום בנוגע לתקן. "האפשרות לדעת את תוכנו של התקן באופן ודאי ו'לצלם' את המידע שנמסר בהקשר זה - מבטיחה גם לאזרח כי אם הוא יועמד לדין או שמישהו יבוא אליו בטענה לפיה הוא לא פעל לפי התקן, הוא יוכל להוכיח מה היה תוכן התקן שנמסר לו וכי הוא פעל בהתאם להוראותיו של תקן זה".
היא הוסיפה כי "אין זה סביר לאכוף על אדם התנהגות המחויבת על-פי הוראות הדין הפלילי ללא מתן אפשרות נוחה וזמינה לדעת ולהעתיק את ההוראות שהוא חייב לפעול לפיהן. אין זה סביר לכן לדרוש תשלום ממי שמבקש לייצור מוצר שיש לגביו תקן רשמי".
תהליך הכנת תקן, גם אם יקר - יתקבל בחינם השופטת גם דחתה את טענת המכון באמצעות בא-כוחו סמואל ומרקוס כי הצורך בגבייה נובע מהעובדה כי הכנת התקן היא תהליך יקר והמדינה אינה מכסה את העלות. העובדה כי התהליך יקר, "אינה מצדיקה כשלעצמה גביית תשלום עבור צילום התקן. כך לדוגמא ייתכן כי ישנם דברי חקיקה אחרים שתהליך הכנתם היה יקר. ייתכנו דברי חקיקה שלצורך הכנתם ישבו ועדות של מומחים נוהלו ישיבות ממושכות וכו'. אולם - עובדה זו אין בה כדי להצדיק את המסקנה שמי שרוצה לצלם חוק מסוים יצטרך לשלם כסף עבור האפשרות הזו... פתרון בהקשר זה צריך לבוא מהמחוקק".
תקן לדברי השופטת הוא "הנחיה מנהלית", קיימת חובה לפרסמו ולציבור יש זכות להיוודע לתוכנו של התקן על-ידי עיון בו בספריית המכון. לפיכך, "אין למנוע צילום של התקן או גישה אליו במחשב דרך האינטרנט, בלי שצילום כזה ישנה את מערך הזכויות והחובות ביחס לתקן".
בית המשפט הורה למכון לשאת בהוצאות התובע ושכר טירחת עורך דין בסכום של 50 אלף שקלים.
