בשוליים המערביים של תל יבנה, נחשף מטמון נדיר ובו 53 מטבעות. המטמון, המתוארך לתקופה הצלבנית (המאה הי"ג לספירה), כולל שלושה מטבעות כסף וחמישים מטבעות ברונזה.
זיהוי ראשוני של המטמון לפני ניקוי המטבעות מעלה כי הוא משלב מטבעות כסף צלבניים ואיסלאמיים כאחד: שלושה דרהמים שנטבעו בדמשק בתקופת שלטונו של צלאח אל-דין (1193-1174), 49 דינרים דקים מסגסוגת כסף של אמורי הא' (1174-1163), אשר הוטבעו בממלכת הצלבנים של ירושלים, ודינר אחד שטרם זוהה מהתקופה הצלבנית. מרכז גבם של מטבעות הכסף האיסלאמיים נושא את תוארו של השליט: 'אל-מאליכ אל-נאצר צלאח אל-דוניה ואל-דין', המתייחס לצלאח א-דין, מייסד השושלת האיובית בשנים 570-589 ללוח המוסלמי (היג'רה) (1174-1193 לספירה), שהחריב את ממלכת הצלבנים הראשונה בקרב קרני חיטין ב-1187.
מספר לא מבוטל של הדינרים הצלבניים, המתארים את כנסיית הקבר וצלב נמצאו כגושים-דבוקים בצמדים. יש לשער כי המטבעות מייצגים ארנק שהוטמן ונשכח בסוף המאה הי"ב-ראשית הי"ג לספירה על-ידי תושב פראנקי של המבצר והעיירה הצלבנית שהייתה קיימת באיבלין (תל יבנה).
רוברט קול, מומחה למטבעות ברשות העתיקות, ציין כי "ניקוי זהיר של מטבעות איסלמיים השבריריים יאפשר את קריאת השנה ההיג'רית ויתארך את השנה המדויקת של הטמנת האוצר".
הממצא הנדיר התגלה במהלך חפירה ארכיאולוגית שעורכת רשות העתיקות במימון עיריית יבנה, כהכנה לסלילת כביש במקום. במהלך החפירה, נחשפו עד כה אזור מלאכה, המתוארך לסוף התקופה הביזאנטית - תחילת התקופה האיסלאמית הקדומה (המאות הו'-ח' לספירה). לדברי עוזי עד, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות , "אזור המלאכה כולל בריכה מרובעת, שדפנותיה מצופות בטיח, כבשן יוצר לצריפת כלי חרס ובסמוך לו בור פסולת, אליו הושלכו כלי החרס שנפסלו לאחר תהליך הצריפה. בחפירת הבור נחשפו עשרות כלי בישול מסוגים שונים, חלקם שלמים. מצפון לכבשן ולברכה נתגלו שרידי ארבעה-חמישה מבנים המתוארכים גם הם לאותה התקופה".
בנוסף, התגלו בחפירה בסיס עמוד עשוי שיש, נר חרס שלם, כלי חרס שיובאו מצפון אפריקה ומאזור טורקיה, מטבעות וכלי זכוכית.
