אחד מבתי הכנסת הותיקים בשכונת בית ישראל הישנה בירושלים, בית כנסת כורדי של עדת הארבלים, ייהרס. בית המשפט הורה (יום ו', 10.4.09) לפנות את המתפללים מהמקום לאחר שקבע כי אינם יכולים לרשת "דיירות מוגנת" של הגבאי שנפטר. השופטת אתי באום ניקוטרה כתבה כי מתפללי בית הכנסת אינם אישיות משפטית ולכן אינם יכולים להחשב דייר מוגן.
מדובר בבית כנסת שהחל לפעול בשנת 1936 בחדר בחצר משפחתית של רפאל וציון זבורוף בשכונת בית ישראל הישנה. שנה לאחר מכן ב-1937, ביקש הבעלים, רפאל זבורוף, מהגבאי, ששון סימן טוב, להחזיר לו את החדר. החדר הוחזר אך בהסכמת זבורוף, ניתנה רשות לבני העדה, בנאים במקצועם, לבנות לעצמם בית כנסת בחצר. בית הכנסת נבנה ועדת הארבלים החלה להשתמש בבית כנסת החדש בשנת 1937.
עם זאת, הסכם שכירות "מסודר" בין האחים זבורוף לבין השוכר, הגבאי סימן טוב, נחתם רק בשנת 1943. בהסכם נקבע, בין היתר, כי סימן טוב יהיה במעמד "דייר מוגן" בבית הכנסת.
לפני כ-8 שנים, נפטר הגבאי סימן טוב והנכס נמכר לחברת 'ניוסטייל מזרח'. כדי להתחיל לבנות על השטח, ביקשה החברה להרוס את כל המבנים כולל את בית הכנסת. החברה פנתה לבית המשפט להורות על פינוי המתפללים. לטענת החברה, עם פטירת הגבאי סימן טוב, פסקה גם ה"דיירות המוגנת" שלו וזו לא הועברה לציבור המתפללים במקום.
מנגד, נציגי המתפללים, אריה פנחסי וציון בן שאול טענו כי אין מקום להורות על הפינוי שכן "כל עדת הארבלים לדורותיהם", הם צד להסכם, והעדה "לא מתה, היא חיה". לפיכך אין מדובר ב"הורשה" על-פי חוק הגנת הדייר.
כאמור, בית המשפט דחה את טענת המתפללים והורה על פינויים. השופטת אתי באום ניקוטרה כתבה כי "הנכס הושכר לסימן טוב בדיירות מוגנת על-מנת שישמש בית כנסת. משנפטר ולא נתקיימה הורשת זכות הדיירות המוגנת כקבוע בחוק הגנת הדייר - התפוגגה זכות זו. ציבור מתפללי העדה אינו יכול להחשב כ'דייר מוגן' וזאת מהטעם שציבור לא מסוימים זה אינו מהווה אישיות משפטית - שכן לא ניתן לקבוע מי נכלל במסגרתו בכל שלב ושלב".
היא הדגישה כי משהתברר שהמתפללים אינם "דיירים מוגנים" בבית הכנסת "ומשלא נטענה כל טענת הגנה אחרת - זיקה מכוח השנים, רשות וכו', יש לקבל את התביעה". השופטת הורתה על פינוי בית הכנסת.