מנהיגים מלידה נוטים יותר להביא ילדים לעולם לעומת אנשים המעדיפים להיות מובלים. אלו ממצאי מחקר חדש שפורסמו ב"Journal of Personality".
חוקרים מאוניברסיטת הלסינקי גילו כי בקרב משתתפים פינים שלקחו חלק במחקר ארוך טווח שעסק בבריאות, אלו שהשיגו כבני נוער ניקוד גבוה במונחים של מנהיגות, נטו יותר מאלו שהשיגו ניקוד נמוך להביא ילד לעולם לפני גיל 39.
לעומת זאת, מספר היבטים אחרים של אישיות מסוג A - המאופיינת באגרסיביות, בלהיטות ובתחושה חזקה של אחריות - לא היו קשורים לפוריות. הממצאים מרמזים על כך שגורם כלשהו, במיוחד במאפיינים מנהיגותיים, משפיע על הסבירות להביא ילדים לעולם.
ייתכן, כתבו החוקרים, שמנהיגות מתבטאת לא רק בדחף להישגים ברמה החברתית, אלא גם ברמה המשפחתית. כלומר, השאיפה למעמד והפוריות חולקים אולי, ברמה מסויימת, רקע פסיכולוגי משותף.
חברות שונות הקשר בין מעמד חברתי גבוה לבין פוריות מוצלחת נראה כמעט בכל בעלי החיים החיים בהיררכיה חברתית.
עבור בני אדם, ההחלטה להביא ילדים לעולם היא מורכבת ללא ספק. למרות זאת, הקשר מנהיגות-פוריות מראה כי השפעה זו קיימת בבני אדם ברמת השוני באישיות.
הממצאים מבוססים על 1,313 אנשים שהיו תחת מעקב משנת 1980. כל אחד מהם עבר הערכת אישיות סטנדרטית בנקודה מסויימת בין הגילאים 12 ל-21. הערכת המנהיגות נעשתה בעזרת מבחן שבדק את מידת ההסכמה של כל משתתף להצהרות בנוסח "אני תמיד לוקח פיקוד על דברים" ו"אני אוהב לומר לאחרים מה לעשות".
באופן כללי, צוות החוקרים גילה כי הסיכויים להביא ילד עד גיל 39 עלו במקביל לעליה בניקוד מבחני המנהיגות בגיל ההתבגרות. לכל נקודה מעל הממוצע, הסיכויים ללדת ילד עלו ב-11% לגברים וב-19% לנשים.
לא ניתן היה להסביר את הקשר ברמת השכלה גבוהה או בשיעור נישואים גבוה יותר בקרב המנהיגים. הממצאים הביאו עימם תובנה ל"פסיכולוגיה של הלידה" - נושא שלא נחקר רבות עד כה.
יש לזכור כי הקשר מנהיגות-פוריות יכול להתבטא בצורה שונה בחברות שונות. לדוגמא, בחברה בה הנשים צריכות לבצע עסקת חליפין בין בניית קריירה לבניית משפחה, מאפיינים של מנהיגות חזקה יהיו קשורים דווקא לפוריות נמוכה.