"ביקשנו מנהג אגד סוס ועגלה וזה סירב"

משה שטרן וגאלדה ומאיר וייס תבעו את אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בבית שמש בגין עיכובים בהגעת אוטובוס. לטענת הזוג וייס ביום 24.5.08, במוצאי שבת, המתינו, עם חמשת ילדיהם, לקו 497 מבני ברק לבית שמש והאוטובוס חלף על פניהם בשעה 23:10 מבלי לעצור. "ביקשנו דרך החלון להזמין לקהל שחיכה פקח או אוטובוס נוסף או סוס ועגלה שייקח אותנו הביתה והנהג הזמין משטרה - הדרך הכי קלה בשבילו". רק בשעה: 00:30 עלתה המשפחה על אוטובוס ומשכך ביקשה פיצוי בסך 17,800 שקל. שטרן טען בכתב התביעה שעבר את אותה חוויה עם אשתו ושמונת ילדיו, והגיעו ליעדם בשעה 02:30 לפנות בוקר לערך. משכך תבע פיצוי בסך 5,000 שקל. אגד בקשר מתמיד עם נציגי הציבור החרדי בכתב ההגנה טענה אגד שקו 497 משרת את הציבור החרדי והיא נמצאת בקשר מתמיד עם נציגיו. "במוצ"ש, 24.5.08, לא היה אירוע חריג, למעט העובדה שיום קודם היה ל"ג בעומר, ונערכנו לביצוע תשע נסיעות בקו. הצבנו בבני ברק חמישה פקחים ועשרה אוטובוסים נוספים המתינו כרזרבה. בפועל, כמות גדולה מאוד של אנשים התייצבה בתחנות בבני ברק ועקב העומס, חסמו המוני אנשים מקרב הציבור החרדי את רחובות עזרא וחזון איש ומנעו מהאוטובוסים לבצע את הנסיעות". השופט שמעון שטיין דחה את התביעה ללא חיוב בהוצאות. "אין חולק שהציבור החרדי משתמש בשירותיה של הנתבעת וכי בזמנים שבהם רבים מהם מעוניינים להגיע ממקום למקום, כגון במוצאי שבת, נוצרים עומסים אשר מובילים לאירועים חריגים". השופט ציין כי הנוסעים נוהגים להתפרע, להשתולל ולחסום כבישים, "ולעמוד לפני אוטובוסים שעוצרים בתחנה ואף אם מדובר באוטובוס שנוסע בקו שהם אינם מעוניינים לעלות עליו, הם נוהגים לחסום אותו, בטענה שאם לא מגיע הקו לו הם מחכים, אף אחד לא ייסע". עוד הדגיש כי בצילומים נראה המון רב שעומד לפני האוטובוסים והאוטובוסים אינם יכולים לנסוע קדימה. "באותו מוצ"ש הגיע לאזור המהומות שמואל שוחט, סגן מנהל התנועה באזור הדרום, והוא העיד לפניי. עדותו הכנה הותירה עלי רושם אמין ומצאתי ליתן אמון מלא בה. העד סיפר כי הוא זה שהכין את המערכת לאותו יום והוא הגיע למקום מאחר והיה אחראי לה עד רמת הביצוע". לטענתו, אמר השופט, "עמד בתחנה הספציפית בבני ברק כשמאחוריו עמדו שני אוטובוסים והוא שוחח עם הקהל ביידיש. לטענתו תכנן את התוכנית לאותו יום בהתאם 'למידע מודיעיני' שהעבירו אליו נציגי העדה החרדית ובאותו ערב, כך נטען, הייתה כמות נדירה של האוכלוסיה החרדית. לטענתו, הפעיל את כל עשרת האוטובוסים שעמדו בצד ל'רזרבה'". כשהמתין להם שוחט, כך טען, "החל הציבור לעלות על מכוניתו, עלו על מכסה המנוע, דפקו על השמשות, וצעקו ביידיש 'תהפכו אותו, תהרגו אותו', עד כדי ששוחט חשש לחייו. חסימת הכבישים על-ידי הציבור, כפי שטען שוחט, נמשכה למעלה משעה". אגד התאמצה די למען החרדים השופט אמר כי במקרה דנן שוכנע, "שהנתבעת אשר הינה חברה מסחרית אשר מעוניינת בהגדלת הכנסותיה, עשתה כל שביכולתה, על-מנת לייעל את השירות ולסייע בידי התובעים להגיע ליעדם; הנתבעת, אשר זיהתה את צרכיו המיוחדים של הציבור החרדי המשתמש בשירותיה באופן קבוע ובתדירות גבוהה, החלה לפעול בשיתוף פעולה עם נציגי הציבורי החרדי והם מועסקים על ידה במשכורת. תפקידם לידע את הנתבעת אודות אירועים מיוחדים כגון שמחות, על-מנת שהנתבעת תוכל להיערך בהתאם". בנוסף, הדגיש השופט כי מקובלת עליו טענתו של נציג הנתבעת, לפיה הנתבעת מוציאה אוטובוסים בכל קו בהתאם לתנאי רישיון מטעם משרד התחבורה, אך מתגברת את הקווים הרלוונטיים במועדים מיוחדים ובמוצ"ש וגם עבור תוכניות יחידניות אלה היא נדרשת לקבל אישור ממשרד התחבורה. "יחד עם זאת, קורה כי לא מדווח שמתוכנן אירוע מיוחד כלשהו ולמרות זאת נוצרים עומסים. משנוכחתי שהנתבעת פועלת בהתאם לרישיון בו פורטו מספר הנסיעות שעליה לבצע בכל קו ואף מתגברת קווים מסוימים בהתאם לצורך, אותו היא מבררת באמצעות נציגי הציבור החרדי, אין מקום לפסוק לתובעים פיצוי בגין אירוע שהנתבעת עשתה כמיטב יכולתה לבצע את תפקידה באופן הולם ויעיל", לשון החלטת השופט.