נחמה ושלמה סורסקי תבעו את חברת אמיר אלעד בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 שקל לאחר שגילו ליקויים בדירתם שבביתר עילית. לטענתם, השיש במטבח הורכב בשיפוע ולא היה איטום, ומים שהצטברו עליו חדרו לארונות המטבח וגרמו בסופו של דבר להתמוטטותם. "מנכ"ל הנתבעת התחייב לתקן את הליקויים ובעלי המקצוע לא ביצעו את עבודתם. הנתבעת הסכימה לשלם לנו רק סך של 4,600 שקל".
בצר להם, הזמינו התובעים בעל מקצוע שתיקן את הליקויים בעלות של 19,087 שקל. "עבודת השיפוץ כללה החלפת הריצוף והשיש במטבח, שינוי שיפוע הצנרת והחלפת ארונות המטבח".
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהדירה נמסרה לתובעים ב-16.6.02, ובחודש יולי 2003, בוצעו תיקוני שנת בדק ותוקנה דלת ארון המטבח שהתפרקה. "התובעים סיפרו לנגר שמיחם מים רותחים נשפך על ארונות המטבח וגרם להם נזקים. לא הועלתה אז כל טענה לגבי נזילות או לגבי השיפוע. לפנים משורת הדין הסכמנו לשאת בעלות תיקון של עד 4,600 שקל אך התובעים ביקשו להחליף את כל ארונות המטבח והריצוף". הנתבעת הוסיפה שהקבלות שצורפו לתביעה ניתנו על-ידי איש מקצוע שלא פתח תיק במס הכנסה ויש להתעלם מהן.
בפסק הדין חייב השופט גד ארנברג את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 13,500 שקל ואגרת בית המשפט בסך 180 שקל. "לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות באתי למסקנה כי מחד אין ספק שעל הנתבעת לפצות את התובעים על הוצאותיהם שכן שיפוע הפוך, אף אם הוא מתגלה לאחר שנת הבדק, ברור שמקורו בבנייה לקויה, כך שאו שהשיפוע היה הפוך מלכתחילה, והתגלה רק לאחר מכן, או שהבנייה הייתה לקויה והביאה לכך שנוצר שיפוע כזה מאוחר יותר".
מאידך, הוסיף השופט, "אין להתעלם מכך שהשיפוץ בוצע כ-7 שנים לאחר שהדירה נמסרה לתובעים והם עשו בה שימוש בכל אותן שנים. התובעים לא המציאו תכתובת שנכתבה במשך כל אותן שנים בגין הבעיות הנטענות", לפיכך, "יש להביא בחשבון שלפחות חלק מן הנזקים נגרמו אף בשל השימוש של התובעים בדירה במשך כ-7 שנים".
"כאמור", המשיך השופט, "העיד בפניי בעל המקצוע שביצע את העבודות ונתן לתובעים את הקבלות שצורפו לתיק. אומנם התברר כי הוא אינו רשום במס הכנסה אך אין זו סיבה שלא לקבל את עדותו באשר לעבודה שביצע והתשלומים ששולמו לו".
הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.
