הבמאי ההולנדי פול ורהובן קנה לעצמו שם עולמי בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 כשביים בהוליווד את מותחני הפעולה העתידניים "רובוקופ" ו-"זכרון גורלי" (שהיו מאד אלימים ואף הוקעו כבעלי טון פשיסטי על-ידי חוגים מסוימים אך היו מן היצירתיים ביותר בתחומם), את מותחן הפשע האירוטי הנודע לשמצה "אינסטינקט בסיסי" שהזניק את הכוכבת שלו שרון סטון לצמרת אך גם את "נערות שעשועים" המביך והנלעג שנחשב ובצדק לאחד הסרטים הגרועים שנעשו בהוליווד אי-פעם והפך לקוריוז קאמפי לדורי דורות.
ב-2006 חזר ורהובן למולדתו כדי לביים את "ספר שחור", דרמה אפית רחבת יריעה המתרחשת בזמן מלחמת העולם ה-2, נכון לכתיבת שורות אלו מדובר בסרט ההולנדי היקר בהיסטוריה כשתקציבו מוערך בכ-16 מיליון אירו. הסרט ישודר בערוץ Yes3 ב-22:00 ביום הזיכרון לשואה ולגבורה שנציין ביום שלישי, ה-21 באפריל.
"ספר שחור" הוא סרטו המעניין ביותר של ורהובן מזה שנים והוא עזר במידה מסוימת לשקם את המוניטין שלו כבמאי נחשב. זהו מותחן בעל קצב מהיר למרות אורכו הניכר (כשעתיים וחצי) ואף שאינו חף מפגמים, יש לו מעלות רבות ובראשן הופעה מלאת עוצמה של קאריס ואן האוטן בתפקיד הראשי.
זהו סיפורה המרגש של רייצ'ל שטיין, זמרת הולנדית ממוצא יהודי שנמלטת מאימת הנאצים. היא חווה שרשרת טרגדיות במהלך מנוסתה אך ניצלת בזכות חוסנה הנפשי ואומץ לבה. מחתרת טרור דנית שפועלת נגד הכיבוש הגרמני מגייסת אותה לשורותיה ותחת זהות חדשה שנתפרת עבורה, עליה לכבוש את לבו של קצין אס.אס. בכיר ולחדור לשורות הארגון.
למרות שהנושא מרתק, הסרט למרבה הצער לא אחיד ברמתו. חלקו הראשון מבוים בתנופה ובאלגנטיות שלא הייתה מביישת את אלפרד היצ'קוק, באמצעות הומור שחור ובגיבוי סצינות פעולה מרשימות ועשויות היטב. בהמשך הסרט מאבד מכוחו והופך לדרמה מסורתית יותר, התפרים העלילתיים נפרמים והוא הופך מעט מגושם ומתנהל ביד כבדה. אלמנטים מסויימים עשויים אף להרחיק קהל צופים מסוים ששוחר דרמות היסטוריות מן הז'אנר הזה.
כאמור, הסרט נשען במידה רבה על הופעתה הכריזמטית והסקסית של ואן האוטן שמאד משכנעת כאשה שהופכת כלי משחק ונאלצת שוב ושוב לסמוך על חושיה המחודדים כדי לשרוד. היא טוענת את הסרט באנרגיה גם ברגעיו החלשים יחסית שנוטים למלודרמטיות יתר. בסופו של דבר שורה תחושת החמצה מסוימת.
נקודת המבט הקודרת של הסרט זוכה לתרגום קולנועי רק בחלקים. העומס הרעיוני והרגשי מאיים לעתים למוטט את הסרט ולקרוס תחת כובד משקלו אבל יש לא מעט רגעים מחשמלים, נוגעים ואמיתיים שבזכותם הסרט המאד יפה ויזואלית, יש לציין, ראוי לצפייה.
