אנשי בית לוחמי הגאטות, מוזיאון השואה הראשון בעולם, שהוקם בידי מורדי גטו ורשה, יעניק (ג', 21.4.09) את אות יקיר הבית למקסי ליברטי, איש עסקים אמיד מצרפת, שאימץ אל ליבו את בית לוחמי הגטאות והפך אותו לחלק ממצוות החיים שלו: להזכיר ולספר לעולם את שאירע באירופה בשנים ההן.
ליברטי, הבכור מבין 14 הילדים של משפחה יהודית יוצאת מרוקו, נתפס ב-1943 בליון, בעקבות ביקורת מסמכים. הוא נכלא בכלא פורט מונלוק כשהוא בן 18 ומאסרו הפך למסכת גיהנם. הוא הועבר למחנה דרנסי ומשם לאושוויץ-בירקנאו.
חייו של ליברטי ניצלו פעם אחר פעם, עד שגורלו נפגש לראשונה עם המושג גטו ורשה. הוא נלקח עם קבוצת אסירים לנקות את חורבות הגטו שחרב בעקבות המרד שיזמו מקימי בית לוחמי הגטאות. לאחר שהשלים את משימת ניקוי הגטו, הוא נדחף לשורות צעדת המוות מוורשה לקובנה וחייו ניצלו שוב. לאחר-מכן, הוא צעד בצעדות מוות נוספות, אל מחנות דכאו, קאופרינג ואלאך, אך הוא הצליח לשרוד שוב ושוב גם את המחנות הללו.
לאחר המלחמה שב לביתו, התאושש, והפך לאיש עסקים אמיד בתחום הטקסטיל והאופנה והחל לתרום לבית לוחמי הגטאות. בעבר הוא תרם את הכסף שנדרש לבניית חדר יזכור במוזיאון ובימים אלו העניק תרומה למטרת שיפוץ והרחבת האודיטוריום.
מנהלת מחלקת צרפת ואירופה בבית לוחמי הגטאות, נדין חסון, מסרה כי "מקסי ליברטי, בן משה ואיטה, הוא דוגמא לניצול שואה שבחר בחיים. אלמלא כן, הוא לא היה שורד את כל מה שזימן לו הגורל באירופה של ימי השואה. אלא שגם חייו שלאחר השואה הם המנון בלתי פוסק לחיים ולשמחה לצד ציווי עליון של עדות והנצחה. לאחר ששרד את הבלתי נתפס, את הבלתי ניתן להביע במילים, הגיע לפסגות של הצלחה והוא מקדיש רוב ימיו כדי להוות עדות חיה לפשעי הנאצים וכדי לטפח זיכרון חי של אחיו שלא שרדו את אותה דרך בה עבר".