דוח שהוכן לאחרונה על-ידי מכון המחקר של הכנסת והוגש לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, קורא לממשלה להגביר את מעורבותה בשוק העבודה, ולשלם דמי אבטלה מלאים למשתתפים בהכשרה מקצועית, בענפים מסוימים, וזאת במטרה לצמצם את שיעור האבטלה.
התקנות המוצעות על-ידי המכון נלוות לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 110) התשס"ח-2008, חוק שהציע חבר הכנסת אמנון כהן והתקבל בכנסת ב-29 ביולי 2008. בחוק זה נקבע כי שר התמ"ת יקבע, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, סוגים של הכשרה מקצועית שלזכאי המשתתף בהם ישולמו מלוא דמי האבטלה במקום 70%.
כותבי הדוח מציינים כי שיעור העוני במדינת ישראל הוא מהגבוהים בעולם המפותח ויתרה מכך, הפער החברתי בישראל גבוה במידה ניכרת מהממוצע במדינות המפותחות, וכי שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בישראל נמוך במידה ניכרת משיעורה במדינות המפותחות. לנתונים אלו יש להוסיף מחקרים המעידים כי קיים מתאם גבוה בין רמת ההשכלה והמיומנות המקצועית לבין יכולת ההשתכרות.
בעתות מיתון וגידול באבטלה, הכשרה מקצועית למובטלים מסייעת לשפר את פריון העבודה לקראת צמיחה כלכלית עתידית. כדי להגביר את היצע העובדים המיומנים ובתוך כך לפעול לצמצום הפער החברתי, נדרשת מעורבות ממשלתית בכל הקשור בהשקעות בהון אנושי, ובכלל זה בהכשרה מקצועית.
המקצועות המועדפים להכשרה: תעשיה מסורתית על-פי המוצע בתקנות ישולמו דמי אבטלה מלאים למשתתפים בהכשרה מקצועית בתחומים הבאים: ריתוך לסוגיו ומסגרות, עיבוד שבבי לסוגיו, מבלטנות, מקצועות שלד, בנייה רטובה ובנייה מתועשת, הפעלת מכונות ובניית כלים, התמחויות במתכת או בפלסטיקה, טקסטיל: הפעלת מכונות אריגה, צביעה, אשפרה, בישול אתני, אוטוטרוניקה, מכונאות, חשמלאות והפעלת ציוד מכני הנדסי, מיכון חקלאי, ניהול עבודה בחקלאות.
כותבי הדוח מעריכים כי השינוי המוצע בתקנות עשוי להביא להגדלת מספר המובטלים המשתתפים בקורסים להכשרה מקצועית בתחומים אלו, וכך להביא בעתיד להגדלת היצע כוח העבודה המיומן בתחומים אלו. נוסף על כך, בחלק מהתחומים המצוינים בתקנות קיים מחסור בעובדים ישראלים מיומנים כבר היום, וייתכן שהשינוי המוצע יסייע בפתרון בעיה זו.
מדינות מפותחות רבות נוקטות מדיניות של הגדלת שיעור התעסוקה, שיפור ההון האנושי והעלאת יכולת השתכרות העובדים, ובתוך כך נותנות מענה לביקוש לכוח אדם מיומן עקב התפתחות הכלכלה והטכנולוגיה. מדיניות זו נקראת מדיניות אקטיבית בשוק העבודה (Active Labor Market Policy - ALMP). בישראל ההוצאה הממשלתית על שוק העבודה נכללת בעיקר בסעיפי תקציב השייכים למשרד התמ"ת ולמשרד לקליטת העלייה ומופנים להכשרה מקצועית ולהטבות לעידוד תעסוקה.
בישראל המעורבות הממשלתית בשוק העבודה נמוכה לפי נתוני בנק ישראל, בשנת 2007 הייתה ההוצאה על עידוד תעסוקה בישראל 0.2% מהתוצר, זאת בהשוואה ל-0.7% בממוצע במדינות המפותחות, ואף חלה ירידה בהוצאה לעומת שנת 2006. במדינות מפותחות קטנות ההוצאה על עידוד תעסוקה גבוהה אף יותר, לדוגמה בהולנד היא 0.95% מהתוצר, בבלגיה 1% מהתוצר, בשבדיה 1.05% מהתוצר ובדנמרק 1.53% מהתוצר, למעלה מפי שבעה משיעור ההוצאה בישראל.
הנתונים על ההוצאה הממשלתית הנמוכה יחסית על שוק העבודה בישראל עשויים להסביר מדוע קיים במדינת ישראל פער חברתי עמוק לצד ביקושים לא מסופקים לעובדים מיומנים בעתות צמיחה. הצורך בהרחבת ההשקעה בהכשרה מקצועית בא לידי ביטוי בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא התעסוקה בדרום.
בדיון אמר נציג מרכז ההשקעות: "אותם מפעלים שקיבלו תמיכה נתקלו בקשיים בגיוס עובדים במקצועות המתכת. הבעיה העיקרית היא דמי קיום של אנשים שרוצים לבוא להכשרה מקצועית, אולם דמי האבטלה מקוצצים להם ב-30% בתקופת הזכאות ולכן אנשים פשוט לא באו". מדברים אלו אפשר ללמוד כי מגבלת ההתרחבות אינה בהכרח השקעה בהון פיזי (למשל באמצעות החוק לעידוד השקעות הון) אלא בעיקר מחסור בעובדים מיומנים והשקעה בפיתוח הון אנושי.
מנתוני בנק ישראל עולה כי בשנים האחרונות ירד במידה ניכרת מספר המשתתפים בהכשרה מקצועית ושיעורם בקרב כלל מקבלי דמי אבטלה צנח מ-14.4% בשנת 2002 ל-0.9% בשנת 2007. מספרם הוסיף לרדת בשנת 2008 והגיע ל-450-400 משתתפים.
ההשפעה התקציבית של התקנות המוצעות באמצע שנת 2008 ערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדיקת מצב באגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד התמ"ת ובמוסד לביטוח לאומי. מבדיקה זו עלה כי בהתחשב בתקציב שעמד לרשותם בשנת 2008 לקורסים להכשרה מקצועית למובטלים, ובהתחשב במספר הכולל של הזכאים לדמי אבטלה, מספר המקומות המרבי בקורסים להכשרה מקצועית בעבור המקבלים דמי אבטלה הוא כ-3,000. קורס ממוצע נמשך כ-150 יום.
מכאן, שהיצע המקומות השנתי בקורסים להכשרה מקצועית הוא כ-6,000, בשני מחזורים. בשנת 2008 השתתפו כ-1,780 מובטלים בקורסים להכשרה מקצועית. בקורסים אלו יכולים להשתתף עוד כ-4,220 מובטלים. סביר להניח שהמצטרפים החדשים להכשרה המקצועית יבואו מקרב המובטלים המקבלים כבר כיום דמי אבטלה מלאים, ולכן אין עלות תקציבית ליישום התקנות המוצעות בגינם.
בנוגע למובטלים שכבר משתתפים בהכשרה מקצועית, מבדיקת העלויות שנעשתה להצעת החוק עולה כי העלות של הגדלת שיעור דמי אבטלה מ-70% ל-100% היא כמה מיליוני ש"ח בלבד. עלות זו נאמדה בהנחה שכלל המשתתפים בקורסים להכשרה מקצועית יקבלו תוספת של 30% לדמי האבטלה ובהנחה שלא יוגדל היצע הקורסים. עם זאת, מכיוון שהתקנות נוגעות רק לסוגי הכשרה מסוימים, ייתכן שהעלות בפועל תהיה קטנה יותר.
התקנות המוצעות אומנם עתידות להביא להגדלת ההוצאה הממשלתית האקטיבית על שוק העבודה, אולם בהתחשב בעלייה החדה הצפויה בשיעור האבטלה, נראה שמדובר בשינוי קטן לנוכח הצרכים, ונדרשת תוספת תקציבים רבה יותר כדי להתמודד עם משבר התעסוקה הצפוי. כמו-כן, ראוי לזכור כי ההוצאה האקטיבית בשוק העבודה בישראל נמוכה פי-שלושה מהממוצע במדינות האיחוד האירופי.
