לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע הוגש כתב אישום נגד בן בראון, שייחס לו עבירות של איומים וחבלה בכוונה מחמירה. לאחר שמיעת ראיות, הוא זוכה מעבירות אלו והורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.
בהכרעת הדין נקבע שב-30.10.07, שהו בראון והמתלונן בבית המתלונן ושתו אלכוהול. על-רקע ויכוח בין המתלונן לבת זוגו, עזב המתלונן את ביתו וכשחזר לבית פגש בו את בת זוגו, בראון ובנותיו הקטנות, ואדם נוסף. העובדה שבראון שהה בביתו של המתלונן יחד עם בת זוגו של המתלונן, כשהוא איננו, הכעיסה את המתלונן ועקב כך פרץ בינו לבין בראון ויכוח במהלכו זרק המתלונן חפץ שפגע בברכו של בראון. בראון לא נותר חייב, ולאחר שעזב את ביתו של המתלונן, הצטייד בסכין, וקרא למתלונן "לרדת למטה". כשהמתלונן ירד, הוא דקר אותו בבית החזה משמאל, והלה פונה לבית חולים ואושפז למשך שבוע ימים.
מלחמת חורמה בסכינאות המדינה ביקשה להחמיר בעונשו של בראון והדגישה את מגמת הפסיקה, להילחם מלחמת חורמה בתופעת הסכינאות, באמצעות החמרה בענישה, גם בעניינם של נאשמים ללא עבר פלילי, כדוגמת בראון.
המדינה הפנתה לתסקיר שירות מבחן ממנו עלה שמעשיו של בראון הם חלק מדפוס ההתנהגות שלו ועתרה לעונש מאסר בפועל לשנים ארוכות, מאסר על תנאי ופיצויים למתלונן. בראון בן ה-37, טען להגנתו שהוא אב לתשעה ילדים וחרף התוצאה הקשה למתלונן, מדובר בוויכוח בין חברים שגלש לאלימות מיותרת וכי דקר את המתלונן כהגנה עצמית לאחר שזה ניסה לדקרו וכשהיה תחת השפעת אלכוהול.
השופט: העונש - להתרעת הנאשם והציבור השופט אליהו ביתן גזר על בראון: 36 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, 18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, ופיצוי למתלונן בסך של 50,000 שקלים.
"אין המדובר בתקיפה ספונטנית, שלא קדמה לה מחשבה. לנאשם היה די זמן להתעשת ולהפסיק את המהלך שסופו דקירת המתלונן", אמר השופט. "דקירת אדם בסכין, בצד השמאלי של חזהו, היא מעשה חמור העלול לגרום מוות. העושה מעשה כזה, בנסיבות כבענייננו, מלמד על עצמו כי הוא אדם מסוכן, המתקשה לשלוט בכעסיו ונותן פורקן אלים לתסכוליו", ציין.
עוד הדגיש כי "הקול העיקרי היוצא מפסיקת בתי המשפט, המתבקש מאליו, הינו, כי בעבירות אלימות חמורות ובעיקר במקרים בהם נעשה שימוש בסכין, יש להחמיר בענישה, להרתעת הנאשם המסוים שאת דינו גוזרים ולהרתעת הציבור. העובדה המצערת היא, כי למרות העונשים החמורים המוטלים על המורשעים בעבירות אלימות חמורות, המגמה המסתמנת, אינה חיובית כלל ועיקר. הגורמים לכך רבים ומגוונים. הפרזה בשתיית אלכוהול, היא בין הגורמים הבולטים בהשפעתם לרעה על המצב המתואר". גם בענייננו, המשיך, "עובר לדקירה, המתלונן והנאשם שתו - ביחד ולחוד, כמויות גדולות של אלכוהול, והדבר השפיע על ההתרחשויות".
השופט ציין כי עד להתגייסות הגורמים הנוגעים בדבר לפעולה מתואמת ושיטתית, "יש לעשות את הניתן כדי להרחיק את אלה המסכנים את זולתם וכדי להרתיע אחרים. אך מובן הוא, שאין המדובר בעונש קבוע ואחיד לכל מי שמורשע בעבירה מסוג זה וכי בכל מקרה נשקלות גם נסיבותיו המיוחדות של המעשה והעושה, ונלקחים בחשבון שיקולי ענישה נוספים ומרכיבים ייחודיים ולכל אחד מהם ניתן המשקל היחסי המתאים בקביעת העונש".
