יוסי טהר תבע את פלאפון תקשורת בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 10,000 שקל לאחר שביום: 1.5.08 רכש שירותי "פלא-חו"ל" ולא הצליח להתקשר ארצה. לדבריו, חרף מאמצים רבים להפעיל את המכשיר בברצלונה - לא עלה הדבר בידו, וכמו-כן לא קיבל מדריך טיולים לברצלונה כפי שהובטח. "בהיותו חולה לב ואב לחייל קרבי, היה המכשיר חיוני ביותר עבורי, ואי-תקינותו העיבה קשות על חופשתי בחו"ל, וכך גם חסרונו של מדריך הטיולים".
בכתב ההגנה טענה פלאפון, שטהר לא פנה אליה מחו"ל, ולו פעם אחת, בתלונה שנפלה תקלה במכשיר, ולפיכך נבצר ממנה להביא לפתרון הבעיה. "במעמד אספקת מכשיר פלאפון חו"ל, סופק לתובע שובר לקבלת המדריך בחנות "סטימצקי" בשדה התעופה ולפיכך לא ברורה טרונייתו בעניין זה".
24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע לדבריה, המכשיר צויד בכרטיס המבהיר את מספר מוקד פלאפון חו"ל אליו יש לפנות בכל מצב של תקלה, במשך 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. "בנוסף, בגב המכשיר קיימת מדבקה עם המספר של מוקד פלאפון חו"ל. אילו פנה אלינו התובע מבית המלון ו/או מטלפון ציבורי, היינו מסדירים את העניין ואף מזכים אותו בעלות השיחה. התובע ישב באפס מעשה, נמנע מלפנות אלינו, והאחריות למחדל רובצת לפתחו".
פלאפון הפנתה לסעיף 12 לתנאים הכלליים שצורפו להסכם עליו חתם טהר בעת קבלת המכשיר, וממנו עלה, שהיא אינה אחראית לכל נזק שנגרם ללקוח בקשר לשירות נשוא ההסכם. פלאפון ביקשה לדחות את התביעה.
בדיון בפני השופטת אנה שניידר, נשאל טהר ממה מורכב סכום התביעה ועל כך ענה: "הסכום מורכב מהטיול שלנו שנחרב לגמרי, סכום של 5,000 שקל הוא עלות הטיול שלי ושל אשתי, ועוד 5,000 שקל עוגמת נפש, הוצאות וטלפונים".
השופטת שניידר דחתה את התביעה לאחר ששמעה את הצדדים ועיינה במסמכים. "התובע אמר בעדותו שכאשר קיבל את הערכה של המכשיר בשדה התעופה נאמר לו שהיא כוללת הכל. אם הקשר לישראל היה כה חשוב לתובע - היה עליו לבדוק היטב את הערכה בעת קבלתה ולקרוא את ההוראות בטרם יציאתו מהארץ, על-מנת לוודא שהוא מבין את כל ההסברים בדבר דרכי ההתקשרות. כך גם לגבי מדריך הטיולים. משלא עשה התובע כן לפני עזיבתו את הארץ, אין לו להלין אלא על עצמו לגבי אי-הנוחות שנגרמה לו במהלך החופשה. התובע גם לא ניסה להקטין את נזקיו על-ידי התקשרות אפקטיבית לנתבעת מאמצעי תקשורת חלופיים. הרי אם התובע לא יצר בפועל קשר עם הנתבעת, כיצד ציפה שהתקלה תתוקן על-ידי הנתבעת 2?". לפנים משורת הדין, פסקה השופטת כי אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.