בנימין קרסגי הגיש נגד חברת מולטי סיסטמס וחברת כאל תביעה כספית לבית משפט לתביעות קטנות בירושלים שהועמדה על סך של 1,283 שקל + הוצאות משפט. לדבריו, רכש מחנות באג דיוטי פרי שבשדה התעופה בן-גוריון, מצלמה בסכום של 783 שקל. הבחורה שלה יועדה המתנה סירבה לקבלה, ובצר לו ביקש להחזיר את המצלמה לחנות בירושלים ולקבל את התמורה ששילם. מנהל החנות קיבל את המצלמה ונתן לו זיכוי ולא כסף מזומן. קרסגי לא הסתפק בתביעת חברת באג מולטי, ססיטם ותבע גם את חברת כ.א.ל כרטיסי אשראי לישראל בע"מ.
בפסק הדין מתח השופט יואל צור, ביקורת על קרסגי: "ראשית, ייאמר שלא היה כל מקום לתביעת נתבעת 2 - חברת כאל. עסקת כרטיס אשראי היא עסקה עצמאית ונפרדת מעסקת היסוד שאותה ביצע התובע עם בית העסק (נתבעת 1). אילו היה מדובר במצב שבו בית העסק לא היה מספק לתובע את המוצר שקנה התובע באמצעות כרטיס אשראי (היינו מצב של כישלון תמורה מוחלט), הייתה חובה על נתבעת 2 להפסיק לחייב את התובע בשל המוצר שלא סופק ושעל כך הודיע הלקוח בכתב לחברת האשראי, וזאת מכוח הוראת סעיף 10(א)(1) לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986. אך זה אינו המקרה שלפנינו. נתבעת 1 סיפקה את המוצר והחרטה של התובע לגבי הרכישה שרכש אינה מעניינה של נתבעת 2 (חברת האשראי). חברת האשראי אינה אמורה להיות צד למחלוקת שבין צרכן וסוחר, כאשר הסוחר סיפק את הסחורה והמחלוקת נוגעת לרצון הצרכן לבטל את העסקה גם אם יש לצרכן סיבה טובה לביטול העסקה. לפיכך, הנני מחליט לדחות את התביעה כנגד נתבעת 2".
השופט הוסיף שנתבעת 1 הוכיחה את מדיניות ההחזרה שלה: "מדובר בשילוט ברור וחד-משמעי והזמן שבו ביצע הצרכן את הרכישה אינו רלוונטי. המחוקק דורש שילוט והשילוט היה קיים באופן שיכול להיראות לעין ובמקומות בולטים. מכאן, שכל שיכול התובע לקבל הוא זיכוי וכך עשתה נתבעת 1". בסופו של דבר השופט דחה את התביעה גם נגד נתבעת 1 ובנסיבות העניין לא קבע צו להוצאות.