לחיים נחמן ביאליק, מתברר, יש תרומה לא מעטה לתרבות הנהיגה הישראלית - בזכותו זכתה המכונית לשמה העברי.
את השם העברי הראשון ל"אוטומוביל", כפי שכונתה באותם זמנים המכונית, המציא איתמר בן אב"י, בנו אליעזר בן יהודה - "עגלה מכונית", להבדיל מ"עגלה חשמלית" (רכב חשמלי שהומצא במקביל לרכב שצויד במנוע בנזין). ואולם ביאליק, בשירו "המכונית", נפטר מהעגלה ונתן את השם שבו אנו משתמשים כיום. מלה זו הולידה מלים נוספות בסיומת דומה, המתייחסות לכלי רכב - כך המונית החליפה את הטקסי וזו הצטרפה למשאית, מכלית, טיולית ואף מעלית. המלה מכונית נכנסה היטב ללשון העברית, לצד אוטו ורכב. רכב היא מלה תנ"כית ומגדירה סוגים רבים של אמצעי תחבורה, בהם ג'יפים ומיניוואנים. גם למלים הלועזיות האלה יש תחליפים עבריים, שעליהם הכריזה באחרונה האקדמיה ללשון עברית. ג'יפ הוא פשוט רכב שטח, ומיניוואן ייקרא סעונית. הוואן, הגדול יותר, קיבל את השם סעון. האקדמיה העניקה שם גם לטנדר - מטענית, והוסיפה למילון גם את המשלוחית (ואן משלוחים) ואת המלה המשעשעת חטפנית, המגדירה מונית שירות "חאפרית".
רונית גדיש, המזכירה האקדמית של האקדמיה ללשון עברית, מסבירה כי גם מונחים כלליים בתחום הרכב מבוססים על המלה רכב. מכונית היברידית למשל, נקראת, לפי האקדמיה, רכב כלאיים. מונחים אחרים משתמשים בסיומת "נוע" - כמו אופנוע, מעונוע (קרוואן) ורכינוע (סגווי). יש גם שמות לכלי רכב המתבססים על פועל בזמן הווה, כמו מערבל בטון, מפלסת שלג או מוביל טנקים.
כיום, מרבית המונחים נולדים לצורך שימוש בתקנות התעבורה ונכללים במילון למונחי תחבורה של האקדמיה. ואולם בניגוד לעבר, לא ברור אם יש נטייה להחליף מושגים לועזיים ותיקים כמו טנדר במלים חדשות ומלאכותיות כמו מטענית. עם זאת, אם מלה עברית פשוטה וקליטה נוצרת ממש עם תחילת החדירה של מלה לועזית, היא עשויה להיקלט בשפה.
בינתיים יצרני הרכב ממציאים מכוניות נישה חדשות, עם שמות כמו Compact Premium SUV או Coupe Crossover, שאולי בעתיד האקדמיה תיתן עליהם את הדעת.