סנט לואיס הייתה אוניית נוסעים שיצאה מהמבורג שבגרמניה ב-13 במאי 1939, בעקבות "ליל הבדולח", כשעל סיפונה 936 פליטים.
הספינה, שהייתה בבעלות חברת הספנות המבורג-אמריקה, הפליגה מנמל המבורג לקובה בתקווה למצוא שם מקלט לפליטים. על סיפונה של הספינה היו 936 נוסעים, מהם 930 יהודים בעלי רישיונות כניסה להוואנה; אולם ב-15 במאי 1939 ביטלה קובה את תוקף רישיונות הכניסה.
ב-27 במאי הגיעה האונייה להוואנה, אך נאסר על נוסעיה לרדת לחוף ולהיכנס לקובה. ארגון הג'וינט שלח את נציגו לורנס ברנזון להוואנה לשאת ולתת בדבר ירידת הנוסעים לחוף, אך נשיא קובה פדריקו לרדו ברו, התעקש שהספינה תצא מנמל הוואנה.
ב-2 ביוני יצאה סנט לואיס את הוואנה לכיוון ארצות הברית, אך גם זו סירבה לקלוט את היהודים
עקב הוראה ישירה של הנשיא רוזוולט, חרף אישורי הכניסה שקיבלו 734 מנוסעיה. כמה מן הנוסעים החליטו לשים קץ לחייהם וקפצו מסיפון האונייה.
אחרי מסע של כחודש בים הודיעו הולנד, בלגיה, צרפת ובריטניה על נכונותן לקלוט את היהודים, והאונייה הוחזרה לאירופה לפיזור היהודים במדינות אלה.
סיפורה של הסנט לואיס שימש בסיס לסרט הבריטי "מסע הארורים" שיצא בשנת 1976. את הסרט ביים סטיוארט רוזנברג לפי תסריט של דייוויד בטלר, והשתתפו בו, בין השאר, פיי דאנאווי, מקס פון סידוב ואורסון וולס.