מבקר המדינה חושף (יום ד', 6.5.09) הסכם בלתי-חוקי בין המוסד לביטוח לאומי והמשטרה. מדובר בהסכם לפיו בתום חקירות של הביטוח הלאומי, מועבר חומר החקירה למערך התביעות של היחידה הארצית לפשיעה כלכלית.
בדוח העוסק בין היתר בפעילות המוסד לביטוח לאומי למניעת הונאת המוסד מציין המבקר כי, התנהלות זו של שני הגופים הללו עומדת בסתירה לפסיקת בית המשפט העליון. בפסיקה נקבע כי העמדה לדין היא בסמכות המשטרה רק כאשר החקירה עצמה נעשית על ידה וחומרי החקירה בידיה.
לפיכך, כאשר החקירה מבוצעת על-ידי גופים אחרים, דוגמת המוסד לביטוח לאומי, החוק קובע כי החומר יועבר לפרקליט המחוז. לדברי המבקר, "לא נקבע בחוק הסדר מיוחד לניהול תביעות בעבירות בנוגע למוסד, והסמכות בעניין זה היא של פרקליט המחוזי".
מכאן, ש"המוסד והיחידה הארצית לפשיעה כלכלית פועלים כביכול שלא בהתאם לדין בהעברת חומרי חקירה ליחידת התביעות של היאל"כ". המבקר ממליץ בדוח, למשטרה ולמוסד לביטוח לאומי, "לבחון את התשתית החוקית של העברת חומרי חקירה מהמוסד ליחידת התביעות ובמידת הצורך ליזום חקיקה או התקנת תקנות להסדרתו בהתאם לדין".
בדוח קובע המבקר עוד כי חוקרי הביטוח הלאומי סוגרים באופן סיטונאי תיקי חקירה כולל במקרים בהם קיים חשד לביצוע עבירה פלילית. בתגובה טען מי שכיהן כמנהל אגף החקירות בביטוח לאומי בתקופה הרלוונטית, כי "לחוקרי המוסד לביטוח לאומי אין כלי אכיפה מספיקים למקרה של חוסר שיתוף פעולה מצד נחקר כמו סמכויות עיכוב ומעצר, וכי בקשתו להעניק סמכויות כאלה לחוקרי המוסד נדחתה על-ידי המוסד".
בדוח מותח המבקר ביקורת על ביטוח לאומי בשל היעדר "מדיניות כוללת" אשר תיצור "אחידות ושוויון" באכיפת החוק. "המוסד לא גיבש מדיניות המפרטת את הנסיבות אשר לא ייחקר בהן חשוד בביצוע עבירות ולא קבע מי הם בעלי התפקידים המוסמכים לקבל החלטה זו. מיצוי הליכים פליליים במקרים הראויים לכך יש בו כדי ליצור הרתעה בקרב הציבור מפני ביצוע עבירות כלפי המוסד".
