ארבעה עובדי בנק לאומי בעבר תובעים מהבנק כחצי מיליון שקלים כל אחד, בגין הפליית גיל, שכן לטענתם, על-פי החלטת הבנק, כל עובד מבוגר (מעל גיל 55) המתחיל את עבודתו בבנק, מחויב לחתום על הסכם לא חוקי המכונה "הסכם קשישים".
בשנת 1980 נחתם בבנק הסכם קיבוצי מיוחד המכונה בבנק "הסכם קשישים". הסכם זה קובע שורה ארוכה של הרעות בתנאי העבודה והשכר של מי שהתקבל לעבודה בבנק מעל גיל 55.
ההסכם שולל מהעובד המבוגר מעמד של קביעות, בניגוד לזכות כל עובד אחר. בשנת 1988 נחתם "הסכם קיבוצי מיוחד" בבנק, בו נוסף להסכם סעיף הקובע כי עובד יוכל לעבוד עד גיל 72.
לאחר מכן, נערך הסכם נוסף בין הבנק לבין ההסתדרות הכללית, המאמץ את הוראותיו של "הסכם הקשישים". העובדים המבוגרים חתמו, בלית ברירה, עקב הבטחה המפורשת שהם יוכלו לעבוד בבנק עד גיל 72.
על-פי תיקון "חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה" משנת 1995, נקבע כי הפליית עובד בשל גילו אסורה. לטענת התובעים, למרות הוראות החוק, העסיק אותם הבנק במשך עשר שנים בהסכם עבודה בלתי חוקי, שלא זו בלבד שהוא משפיל ופוגע בכבוד האדם, אלא שכל אחת ואחת מהוראותיו פוגעת בתנאי עבודתו.
"'הסכם הקשישים' מהווה דוגמא בוטה להפליית גיל. מדובר בהפליה חמורה של העובד המבוגר לעומת עובדי הבנק הצעירים, הכוללת גם קיפוח בתנאי השכר וגם פגיעה בזכויות סוציאליות, ובפרט בזכות לביטחון תעסוקתי, שכל כולה משרתת מטרה אחת ויחידה של הבנק: לחסוך בעלויות שכר של עובדים מבוגרים ולאפשר פיטורים שרירותיים של עובדים אלה", ציין עו"ד אלכסנדר ספינדנד, המייצג את התובעים.