אני לא נוהג ללבוש להנאתי את האוזניים של ספוק, גם אין לי חולצות של צוות האנטרפרייז ואינני דובר קלינגונית אבל גדלתי על הסדרה המקורית ואהבתי את סדרת ההמשך עם פרופסור אקסוויאר, סליחה, קפטן פיקארד. אני גם מאד אוהב את הפריקוול של הבמאי/מפיק/תסריטאי ג'יי ג'יי אברמס, שיצא ביום חמישי האחרון לבתי הקולנוע ברחבי העולם וגם אצלנו בארץ.
התוצאה היא סרט שמכבד את המיתולוגיה אבל במקביל הוא גם סרט קיץ מבדר למהדרין עשוי לעילא כך שלא ממש משנה אם אתם מכירים את הסדרה הקלאסית ושלל המשכיה הטלוויזיוניים והקולנועים. אברמס מנסה לברוא אותה מההתחלה, כך שאם לא ידעתם מי זה קפטן קירק ומי זה ספוק, עכשיו תלמדו ולא רק זה, גם תלמדו לאהוב. אני מריח סרטי המשך.
אחרי שניסה לנער את האבק ולהחיות את סדרת סרטי "משימה בלתי אפשרית" עם סרט שלישי ומבדר, ג'יי ג'יי אברמס עושה עבודה הרבה יותר מוצלחת בסרט הקולנוע השני שלו כאשר הוא מחייה את "סטארטרק" ומעניק לו חיים חדשים לחלוטין עם קאסט מעולה, פעלולים מרשימים והמון אנרגיה שעלולים להפוך גם את הסולדים שבחבורה למתעניינים פוטנציאלים.
מדובר באחד המפיקים הפעילים והמוצלחים ביותר בעשור האחרון. התהילה של אברמס החלה כתסריטאי בגיל 25 כאשר מכר את התסריט הראשון שלו "בנוגע להנרי" שהפך ללהיט עם הריסון פורד. במהירות שיא הוא הפך לתסריטאי פופולרי ו"צעיר לנצח" הפך לסרט בכיכובו של מל גיבסון. בדרך הוא השתתף בכתיבת סרט "קטן" בשם "ארמגדון" וסרט אימה מעולה בשמו העברי "לעולם אל תשחקו עם זרים".
למרות ההצלחה של אברמס כתסריטאי בגיל צעיר, הפרסום הגיע בזכות סדרות הטלוויזיה שהפיק, ביים וכתב. זה התחיל עם סדרת הנעורים "פליסטי" שהפכה את קרי ראסל לשחקנית פופולרית וסדרת הפעולה "זהות בדויה" שהפכה את ג'ניפר גארנר לכוכבת ואת טום קרוז למעריץ (זו גם הסיבה שאברמס הוזמן לביים את "משימה בלתי אפשרית 3"). התהילה הגיעה דווקא בשנת 2004, בזכות הסדרה הפנטסטית "אבודים" שהפכה לסוג של אירוע טלוויזיוני בזכות העלילה המפתיעה ושפע התפניות הבלתי צפויות. "אבודים" מייצב את אברמס כאחד האנשים היותר מעניינים בהוליווד, ואסור לשכוח שהצלחת הסרט שהפיק, "קלוברפילד", הפכה אותו לאחד המפיקים המבריקים בבניית עניין בעזרת יחסי ציבור מוקדמים וחכמים.
עכשיו אברמס כבש פסגה נוספת והפך לבמאי קולנוע מוביל בזכות ההצלחה הביקורתית והכלכלית הצפויה לסרט הפריקוול של "סטארטרק". נראה שחלק ניכר מההצלחה של הסרט נובעת לא רק מהבימוי הסוחף והאינטליגנטי שמצליח להתגבר על תסריט עמוס החורים ולא רק שחורים, אלא בעיקר בשל הליהוק החכם ולעיתים מפתיע. כריס פיין שהתגלה בקומדיה זניחה עם לינדזי לוהן שאפילו לא הוקרנה בבתי הקולנוע בארץ, מצליח להתבסס כגיבור סרטי פעולה כריזמטי כקפטן קירק. זכרי קווינטו המוכר יותר כ"סיילר" מהסדרה "גיבורים" הוא ספוק.
קרל אורבן שניסה להתבסס כגיבור סרטי פעולה ב"דום", "רידיק" ובתפקיד ראשי בסרט הכושל שלא הגיע ארצה, "Pathfinder", מגלם את דוקטור מקוי ולא משתתף בשום סצנת פעולה. דווקא השחקן הקומי ג'ון צו המוכר יותר מסרטי "הרולד וקומר" מוצא את עצמו בסצנת פעולה מעולה, בתפקיד סולו. בתפקיד קומי תמצאו את הקומיקאי הבריטי סימון פג ("מת על המתים"). אריק באנה, שבדרך כלל מגלם את הגיבור הטוב הפעם בתפקיד הרע, ווינונה ריידר בתפקיד קטן כאמו של ספוק גונבת את ההצגה בנוכחות המדהימה שלה. אבל הסיבה האמיתית לחגיגה היא הנוכחות של לאונרד נימוי, המגלם את ספוק המבוגר וחוזר אל המסך הגדול אחרי היעדרות של 18 שנה.
אברמס מפתיע בשפע השחקנים המוכרים אבל גם בבחירות הליהוק הוא לוקח סיכון המתגלה ככדאי. העלילה לא חריגה משאר עלילות הסרטים והסדרות, היא רק עשויה ביתר שאר רוח. קפטן נרו הוא רומולאני המעוניין לנקום בפדרציה על כך שהם לא הצליחו להציל את כוכב הלכת שלו. הוא מחליט לחסל את כוכבי הלכת של הפדרציה. החללית שלו מגיעה מהעתיד וצוות האנטרפרייז יצטרך למנוע זאת על-אף שהטכנולוגיה שלהם הרבה פחות מתקדמת. התוצאה היא כיף צרוף מההתחלה עד הסוף.
מי שמצפה לראות המצאה מחדש של הז'אנר כמו ש"האביר האפל" עשה לבאטמן ולסרטי הקומיקס - יכול להנמיך ציפיות. לא מדובר ביצירת מופת. עם זאת, בהחלט ניתן לקבוע כבר ברגע זה ש"סטארטרק" הוא סרט הקיץ המוצלח הראשון לשנת 2009 והוא מעמיד רף גבוה לסרטים שיבואו אחריו.
