"באים ושואלים אותי אם מותר ללכת לראות את האפיפיור או אסור. השאלה הזו מראה כמה רחוקים מתורה. איך עולה על הדעת ללכת לראות את הטומאה?". במילים אלה דחה הרב יוסף שלום אלישיב, ממנהיגיו הרוחניים של הציבור החרדי, את השאלות האם יש ללכת ולראות את האפיפיור כדין ראיית מלך, שעבור ראייתו אף קבעו חז"ל ברכה מיוחדת.
העיתונאי החרדי שלמה קוק שהביא מדברי הרב אלישיב, ציטט ממנו גם את ההדרכה הפרקטית בה יש לנהוג באיש שמייצג את הכפירה באל. "צריך לתת לו מינימום כבוד, שלא תהיה לו פגיעה. סוף-סוף הוא שולט על ציבור גדול של נוצרים, שהיהודים גרים ביניהם וצריך לדאוג שלא יסבלו חלילה".
שלא ייפגע גם הרב עובדיה יוסף אמר למקורביו: "צריך להיזהר בכבוד האפיפיור, רק כדי לא להגיע למצב שייפגע". גישה דומה השמיע גם רבה של תל אביב-יפו, הרב ישראל מאיר לאו ["נקודת מפגש", רשת ב']: "אנחנו מדינה שקיימת היום כאחת מ-192 מדינות באו"ם, ולנו יש עם שעדיין רובו נמצא בארצות נכר. והעם היהודי הוא אולי העם היחידי שמיעוטו נמצא במולדתו ורובו מפוזר. חלק מהמדינות הללו, כמו פולין ואוקראינה וכן מדינות אמריקה התיכונה, והדרומית-הלטינית, הן בעלות השפעה קתולית מובהקת. בחלק מהמדינות השנאה אלינו יוקדת. לא היינו יכולים לסרב להצעת הביקור... האפיפיור הזה הביע משאלה ללכת בעקבות קודמיו ולהגיע לישראל. אתה לא יכול לתאר מה היו התגובות בעולם אילו מדינת ישראל הייתה אומרת לו, כפי שרבים חושבים שיש לעשות: אדוני, אל תבוא, זה לא הזמן, אתה פרסונה נון-גרטה (אורח לא רצוי). אני חושש לגורלם של יהודים בלבוב ובנייטופטרובסק, בקייב, בז'יטומיר ובברדיצ'ב, במקסיקו ובקראקס של צ'אבז, ובמקומות אחרים בהם הכנסייה הקתולית שולטת, ועלולה להיות סכנה ליהודים שם".
