הטעות השכיחה בבית משפט לתביעות קטנות מתייחסת לסכום התביעה. בעלי דין תובעים סכומים מופרזים שאינם מעוגנים בראיות ומונעים מתאבת בצע ושיטת מצליח. הדבר יוצר אנטגוניזם בקרב השופטים ובמקרים מסוימים דחיית התביעה גוררת אחריה הטלת הוצאות.
שלמה אוגלי תבע את שקם אלקטריק - אמ"צ ישראל (1951) בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 4,500 שקל לאחר שקיבל מקרר באיחור. מכתב התביעה עלה שב-3.6.08 אוגלי הזמין מהנתבעת מקרר משוכלל, בעלות של 33,000 שקל עבור אדם שמיוצג על ידו ומתגורר במלון שרתון פלאזה בירושלים בעת שהותו בישראל. לטענתו, לאחר מספר ימים הודיעה הנתבעת שהמקרר הגיע לארץ והוא יסופק ביום למחרת. בהתאם לכך, לקח אוגלי יום חופשה מהעבודה, הזמין הובלה למקרר הישן ונגר שיפרק את הארון שבו היה המקרר הישן, על-מנת לפנות מקום למקרר החדש. לטענתו, בשעות הצהריים הודיעה לו במפתיע הנתבעת שהמקרר לא יסופק ביום שנקבע הואיל וחלה טעות בדגם המקרר.
הנתבעת לא הגישה כתב הגנה, ונציג מטעמה התייצב לדיון שהתקיים בפני השופטת אנה שניידר. לדבריו, דובר במקרר שהוזמן בייבוא אישי ושחלה טעות בהזמנה, אך בסופו של דבר הוא סופק לתובע לפני המועד שנקבע בהזמנה. עוד נטען, שהתובע פוצה בשל הטעות בצידנית ובשואב אבק שניתנו במתנה.
השופטת שניידר קבעה בפסק הדין שמעיון בהזמנה עלה שהמוצרים ניתנו במתנה בעת ביצוע ההזמנה, "ועל כן אין לראות בכך פיצוי לתובע בשל אי-הנוחות שנגרמה לו עקב ההודעה על אספקת המקרר והחזרה ממנה לאחר שנערך בהתאם". עם זאת, הדגישה השופטת שניידר, שאוגלי לא המציא ראיות להוכחת הסכום שנתבע על ידו: "לא לעניין התשלום המיוחד ששולם לנגר, אם שולם מעבר להסכם לביצוע עבודות נגרות שהוגש על-ידי התובע במהלך הדיון, לא לעניין הוצאות ההובלה, ולא לעניין הפסד יום עבודה. בנסיבות אלה, לא הורם הנטל המוטל על התובע להוכחת סכום תביעתו והיא נדחית. אין צו להוצאות".