אריאל רוזן תבע את ציקי אוד בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 8,000 שקל לאחר שננשך על-ידי כלבו. מכתב התביעה עלה שרוזן, קבלן של חברת "אמישראגז", הגיע ב-30.6.08 לביתו של אוד על-מנת לבצע בדיקה תקופתית של תקינות מתקן גז כשלפתע כלבו של אוד, שהיה בסמוך לארון מוני הגז, החל להשתולל וכשרוזן הפנה את גבו - נשך אותו בידו. רוזן לא פירט את נזקיו בכתב התביעה ולא הבהיר מה כולל סכום התביעה.
בכתב ההגנה טען אוד שב-29.6.08 ראה מודעה לגבי בדיקה תקופתית של מערכת הגז, ולמחרת בבוקר התקשר לרוזן וביקש לתאם עמו פגישה. "הסברתי לו שבמועד שבו תכנן להגיע - 30.6.08 - רק המנקה תהיה בבית והיא לא תיתן לו להיכנס ובחצר נמצא הכלב המשפחתי שלנו". לטענתו, חרף זאת, רוזן לא תיאם עמו מועד אחר והגיע לביתו על דעת עצמו. "התובע נכנס לחצרי ללא כל תיאום ובכך פרץ לחצרי ונכנס ללא רשותי לקנייני האישי". אוד הוסיף שרוזן הבהיל בכניסתו את הכלבה, שהייתה קשורה בשרשרת לגדר והגיבה להתנהגותו. אוד ביקש לדחות את התביעה בהעדר עילה ו/או אחריות לאירוע.
השופטת אנה שניידר דחתה את התביעה לאחר שהפנתה לסימן ד'1 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] שעניינו "היזק על-ידי כלב" הקובע בסעיף 41ב(3) לפקודה שבעל כלב פטור מלפצות ניזוק שהסיג גבול במקרקעין. "הואיל והתובע הודה שהנתבע דיבר איתו ואמר לו לא להגיע, והואיל והתובע ידע שיש לנתבע כלב, ובכל זאת בחר להסתכן ולהגיע ללא רשותו של הנתבע - עומדת לנתבע ההגנה שבסעיף 41ב(3) לפקודה".
כמו-כן, ציינה השופטת כי לאור התנהגותו של התובע, יש לו "אשם תורם של 100% לנזקים הנטענים על ידו. על כן דין התביעה להידחות".
השופטת הוסיפה שלאור מסקנתה, "מתייתר הצורך לדון בשאלה האם הרים התובע את הנטל המוטל עליו להוכחת הנזק הנטען על ידו, אשר כפי שנאמר לעיל, לא ניתן לגביו כל פירוט בכתב התביעה". רוזן חויב לשלם לאוד תוך 30 ימים, הוצאות משפט בסך 400 שקל.