הפרקליטות מאשימה את ערוץ 2 בפרסום מטעה ובטענות כזב, בכתבה ששודרה בליל שבת על חקירת רון תורג'מן. מדובר בקלטת שבה נחשפו דרכי חקירת תורג'מן שהורשע לפני כחודש בהריגת הנער צחי באשה. באשה נרצח לפני כשנתיים בסכסוך צעירים על לבה של נערה.
בקלטת ששודרה על-ידי ערוץ 2, נראים החוקרים כשהם צועקים על תורג'מן, מנבלים את פיהם ואף מנעו ממנו לפגוש את עורך דינו. השידור התאפשר לאחר שבית המשפט העליון אישר ביום ו' את שידורה על אף התנגדות הפרקליטות. בכתבה טענו הכתבים דנה סומברג וגיא פלג כי התנגדות הפרקליטות באה במסגרת ניסיון להסתיר את החקירה הפסולה שנוהלה נגד תורג'מן.
לחלק מהדברים אין שחר כאמור, בתגובה (יום א', 17.5.09) דוחה הפרקליטות את הטענות שהועלו בכתבה. "בכתבה נפלו אי דיוקים רבים. לחלק מהדברים אין שחר עד כי דומה כאילו פסק דינו של בית משפט העליון לא נקרא כלל בטרם הכנת הכתבה".
הפרקליטות מונה את אי הדיוקים ובהם, "בניגוד לאמור בכתבה - ערעור המדינה התקבל ולא נדחה", כמו-כן, "בניגוד למצוין בכתבה, הפרקליטות הסכימה לפרסום קלטת החקירה". לטענת הפרקליטות, שורש המחלוקת היה העיתוי של פרסום הקלטת. עמדתה הייתה כי יש לפרסמה "לאחר סיום המשפט ומתן גזר דין במסגרת הסדר טיעון ביום שני הקרוב 18.5.09". בנוסף, "ואף זאת בניגוד לנאמר בכתבה - בית המשפט המחוזי לא פסל מי מהודאותיו של רון תורג'מן".
טענה נוספת היא כי בניגוד לנאמר בכתבה, "בית המשפט העליון קיבל ביום שישי במלואו את ערעור המדינה". יתרה מכך, "בהודעת הערעור, כמו גם בדיון שהתקיים בבית המשפט, עמדה הפרקליטות על חשיבותו של הדיון הציבורי ביחס להתנהלות בעייתית של חקירות משטרה. הפרקליטות לא ניסתה ולא ביקשה להסתיר את הדרך בה נחקר רון תורג'מן, בטרם הודה בקטילתו של הנער צחי באשה ז"ל, ואף לא היה בעמדת הפרקליטות כל ניסיון למנוע ביקורת".
הויכוח היה על שלושה ימים משכך, נאמר בהודעה "אין כל אמת בנטען בכתבה, כאילו ניסו המשטרה והפרקליטות למנוע את גילוי הדרך בה נוהלה חקירתו של רון תורג'מן, ואת חשיפת האמת". הערעור העקרוני של המדינה התקבל, טענה עוד הפרקליטות, והמחלוקת הייתה על שלושה ימים - לאחר 18.5.09 כפי שהייתה עמדת המדינה, או פרסום ב-15.5.09, כפי שקבע בית המשפט.
הפרקליטות מדגישה, "טענת הכזב של כתב ערוץ 2 שהמדינה ניסתה להסתיר את האמת ולמנוע ביקורת - מקוממת במיוחד, לאור העובדה כי החלטת בית המשפט המחוזי במשפט הזוטא...מצוטטים קטעים נרחבים מהחקירה של רון תורג'מן, לרבות אותן אמירות בעייתיות אשר פורסמו בכתבה. טענתנו הייתה, כי לשם הביקורת והדיון הציבורי - ניתן להשתמש באמצעים מידתיים יותר ופוגעניים פחות מאשר פרסום הקלטת (למשל - בהחלטה במשפט הזוטא, או בתמלילים של החקירה). טענה זו, במישור העקרוני, התקבלה על-ידי בית המשפט".